ל"ו צדיקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קשור לערך ראשי ולא לדף ההפניה
שורה 5:
הרעיון של צדיקים שקיומם מאפשר באופן רוחני את המשך קיומו של מקום מסוים נמצא כבר בסיפור התנ"כי על [[הפיכת סדום ועמורה]], שבו אברהם מבקש להציל את סדום אם יהיה בה מספר מסוים של צדיקים. הרעיון חוזר בספר [[משלי]] ({{תנ"ך|משלי|י|כה}}), באמירה "צדיק יסוד עולם". ב[[תלמוד]] מוזכרים בהקשרים שונים 30 צדיקים ו-45 צדיקים.
 
קיומם של 36 צדיקים מוזכר לראשונה בדברי ה[[אמוראים|אמורא]] [[אביי]]: {{ציטוטון|לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר "אשרי כל חוכי לו" - לו ב[[גימטריא]] תלתין ושיתא"|{{בבלי|סנהדרין|צז|ב}}}}, שתרגומם: "אין בעולם פחות משלושים וששה צדיקים, המקבלים פני השכינה בכל דור, שנאמר: 'אשרֵי כל חוֹכֵי לוֹ' (ישעיה ל' יח) - לו בגימטריה הם 36".
 
חוקר ה[[קבלה]] [[גרשם שלום]] מעיר על כך: