נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות

לרבי נחמן לא היה רב מובהק, אם כי הוא מצטט שיחות של סבו מהורודנקא<ref>{{הערה|לדוגמה ב[[שיחות הר"ן]], שיחות ד' וז', וראו את דבריו שם בשיחה רי"א על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו.</ref>}}. את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סביו, הבעל־שם־טוב, במז'יבוז'. דודיו רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב|אפרים מסדיליקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']] השפיעו עליו באופן משמעותי<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=שבחי הר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ג}}</ref>}}, ורבי ברוך אף דאג למשרת האדמו"רות שלו בברסלב<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קכ"ב, בסופו}}</ref>}}.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל"<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קנ"ו}}</ref>}}; וכן: "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".

עוד טרם שיבתו לביתו במדבדיבקה נסע לרבי [[שניאור זלמן מלאדי]] בניסיון לפשר בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]], שאצלו שהה בטבריה<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קיג}}</ref>}}.

לאחר כשנה נוספת במדבדיבקה, חיתן ב[[חמילניק]] את בתו הבכורה אדל בחודש אלול [[ה'תק"ס]] ([[1800]]). כשחזר מהחתונה, נכנס במפתיע עם משפחתו לעיר [[זלטופול]] על מנת להשתקע בה, ללא הכנה מוקדמת. העיירה הייתה בתחום השפעתו של רבי [[אריה לייב משפולי]] כבר עשרות שנים קודם לכן, וסכסוך של רבי נחמן עם החזן המקומי התפרץ למחלוקת עזה עם ר' אריה לייב. רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה"{{הערה|חיי מוהר"ן עם השמטות, קכג}}. בתוך מספר חודשים הרב משפולי החל לגבש [[חרם (נידוי הלכתי)|חרם]] רבני על רבי נחמן, והדבר נבלם רק לאחר התערבותם של דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. בתוך שנתיים נאלץ רבי נחמן לעבור לברסלב בלחץ דודו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קי"ד}}</ref>}} ושם התקבל כאדמו"ר.

בקיץ [[ה'תקס"ג]] ([[1803]]), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו רבי ברוך, הצטרף גם הוא למתנגדיו, בין היתר עקב התרברבות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי־סביו, הבעל־שם־טוב. מסופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אבני"ה ברזל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ט"ו}}</ref>}}.

אשתו סאשיה נפטרה באביב [[ה'תקס"ז]] ([[1807]]) ממחלת ה[[שחפת]], בעת שהותם אצל רופא ב[[איזיאסלב]]. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא את אשתו השנייה ב[[ברודי]]. ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קי"ח}}</ref>}}.

בשנותיו האחרונות סבל גם הוא ממחלת השחפת ובשנת [[1808]] הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא לה תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. ב[[א' באייר]] [[ה'תק"ע]] פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל. באותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית ב[[אומן (עיר)|אומן]], ולכן עבר לשם. מספר שנים קודם לכן, בעוברו בעיר נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ה[[היידמקים]] ב-1768, ובו נהרגו אלפי יהודים. הוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם. בתקופה זו הכיר את משכילי אומן ובהם [[הירש בער הורביץ]], שיחק עמם שחמט והאזין לסיפורים בגרמנית שהקריאו לו<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[חיים ליברמן]]|שם=ר' נחמן מברסלב ומשכילי אומאן|כתב עת=אהל רח"ל|כרך=ג|עמ=323|שנת הוצאה=תשמ"ד|מו"ל=ניו-יורק}}</ref>}}. הוא נפטר שם ממחלת השחפת כעבור חצי שנה, ב[[י"ח בתשרי]], בגיל 38. הוא נקבר בבית העלמין הישן של העיר, ולא בחדש, בזכות קשריו עם המשכילים המקומיים.

*[[מגילת סתרים (ברסלב)|מגילת סתרים]] - קונטרס סודי שנכתב בשני חלקים בידי רבי נתן, ובו מתועד חזונו של רבי נחמן לגבי אופן [[ביאת המשיח]]<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=צבי מרק|שם=מגילת סתרים: החזון המשיחי הסודי של ר׳ נחמן מברסלב|מקום הוצאה=|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2006}}</ref>}}.

בתחילת כהונתו כאדמו"ר במדבדיבקה, התקבצו סביבו קבוצת חסידים מהעיירה דאשיב שב[[מחוז ויניצה]]<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[נתן מנמירוב]]|שם=[[חיי מוהר"ן]]|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=תרל"ד|פרק=קי"ב}}</ref>}}. בראשם היה רבי יודל מדאשיב, מחשובי העיר<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אנשי מוהר"ן|כתב עת=כוכבי אור}}</ref>}}. בתקופה זו גם רבי אברהם מ[[פטרבורג]] שהעלה את דרשותיו המוקדמות של רבי נחמן על הכתב, נכנס לחוג השפעתו. בהמשך, נמנו על חסידיו רבני ערים, בהם הרב יקותיאל ה'מגיד מ[[טרוביץ]]' שהיה מבוגר מרבי נחמן בעשרות שנים והרב אהרון רב העיר ברסלב. לאחר שובו מארץ ישראל והמעבר לברסלב הצטרפו תלמידיו המוכרים יותר, הרב נתן שטרנהרץ והרב נפתלי וינברג מנמירוב.