אפוסמטיות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:7-Spotted-Ladybug-Coccinella-septempunctata-sq1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צבעיה הבולטים של [[מושית השבע]] מעידים על טעם מריר]]

[[קובץ:Dendrobates azureus (Dendrobates tinctorius) Edit.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צבע כחול בוהק מעיד על רעילות הצפרדע.]]

 

מכיוון שצבעי האזהרה אכן מגדילים את סיכויי ההישרדות של הנושא אותם, [[הסתגלות אבולוציונית|התפתחו]] בעלי חיים שאינם ארסיים, המחקים את המראה החיצוני של בעלי חיים ארסיים הנושאים צבעי אזהרה, במטרה לבלבל את הטורפים — תופעה הידועה בשם [[חקיינות בטבע|חקיינות]]. כך, לדוגמה לנחש ה[[זעמן אלמוגי|זעמן האלמוגי]], שאיננו ארסי, דוגמת פסים הדומה-להפליא לזו של ה[[פתן אלמוגי|פתן האלמוגי]] הארסי. בצד היתרון שהם מביאים לבעליהם, צבעי האזהרה עלולים גם להיות סכנה, בדמות משיכת טורפים שטרם התנסו בטעם הרעיל. מכיוון שכך, בעלי חיים מסוימים פיתחו צבעי אזהרה רק בחלק מסוים, לא חשוף, של הגוף — אותו הם יכולים לחשוף במקרה הצורך, במצג אזהרה. צבעי האזהרה הם מנגנון-הגנה משני, המזהיר טורפים מפני הימצאות של מנגנון הגנה נוסף, ראשי. מנגנון ההגנה הראשי עשוי להיות:

השימוש בצבעי אזהרה נפוץ במיוחד אצל [[חסרי חוליות]], ובפרט אצל מיני [[חרקים]] רבים. אצל בעלי-חיים [[בעלי חוליות]] השימוש בצבעי אזהרה נפוץ פחות, ומוגבל בעיקר לקבוצה של [[זוחלים]], [[דו-חיים]] ו[[דגים]]. אצל ה[[יונקים]], אחת הדוגמאות הבולטות (והמעטות) לשימוש בצבעי-אזהרה היא דוגמת הפרווה השחורה-לבנה של ה[[בואשיים|בואש]]. אצל מיני [[עופות]] מסוימים, דוגמת נוצות בולטת ובהירה עשויה אף היא להיות צבעי אזהרה, אם כי קשה לקבוע זאת, מכיוון שלעופות רבים מאוד צבעים בוהקים ובולטים. לשם המחשה, למין ''Colaptes auratus'' ממשפחת ה[[נקריים]] דוגמת נוצות בהירה, וגם בשר לא טעים, שייתכן שהוא רעיל.

 

 

==ראו גם==