חשבונאות משפטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:חוק ומשפט באמצעות HotCat
←‏top: הגהה, replaced: כראייה, ← כראיה,
שורה 5:
החשבונאות המשפטית נולדה מהצורך להשיב לשאלות בתחום המשפט הפלילי או האזרחי הנוגעים לעולם החשבונאי. נראה כי קיימת הקבלה בין מטרת החשבונאות המשפטית והרפואה המשפטית. שני תחומים אלו באים לשפוך אור על נושאים בהם נדרשת מומחיות מבתי המשפט בבואם לפסוק בנושאים אלו. במקרים רבים נעזרים בתי המשפט במינוי מומחה מטעמם. בשונה ממתן [[חוות דעת מומחה]] מטעם בעלי הדין, מינוי מומחה מטעם בית המשפט הוא צעד קריטי בכל הליך משפטי. חשיבותו של מינוי מסוג זה נגזרת מכוחו להטות את הדין ולשמש ככלי עזר הכרעתי לשופטים.
 
סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מדגיש את חשיבות חוות הדעת ונותן את הסמכות לבתי המשפט לראותה כראייהכראיה, באומרו: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית". העובדה שחוות דעת המומחה נחשבת לראיה משפטית מצביעה על חשיבות ההחלטה של בחירת המומחה העומדת בפני בית המשפט בדרכו להכרעת הדין. רואי החשבון מכוח הסמכתם נחשבים אמנם למומחים בתחומם, אך בכל הליך משפטי עולה הצורך לבחון את כישוריו המשפטיים של רואה החשבון בבואו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט.
 
כך למשל, במתן חוות דעת בנושא איזון משאבים בין בני זוג בהיפרדות, על רואה החשבון להיות בקיא בדיני המשפחה. בתביעה בעניין סכסוך כספי, רואה החשבון צריך לשלוט ברזי דיני הראיות. הצורך בידע משלים מתחדד בעיקר בבוררויות ובגישורים, שבהם זרעי המחלוקת בין הצדדים הם לרוב קשורים לנושאים כספיים וחשבונאיים. עניינים אלו הם בתחום התמחותו של רואה החשבון, אלא שצריכה להיות התמחות משלימה בהכרת החוק, התקנות, פסקי הדין המרכזיים, הפרוצדורה המשפטית וכדומה.