ראובן יוסף גרשונוביץ – הבדלי גרסאות

בסוף שנת תרצ"ה (1935) עזב אביו את הרבנות בז'אבינקה ועלה לארץ ישראל ומונה על ידי ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] לכהן כראש [[ישיבת תפארת ציון]] ב[[בני ברק]]. בתחילה עלה אביו לבדו לבדוק מספר מקומות מגורים ולאחר זמן קצר עלו שאר משפחתו, אך הוא ואחיו הרב דוד גרשנוביץ נותרו בעיירה, בתקופה זו אחיו התמנה לרבה של זא'בינקה במקום אביו. במהלך השנה התעורר פולמוס בעיירה סביב הקמת בית הספר "תרבות" של התנועות הציוניות, והרב גרשנוביץ שהיה בחור בן 20 כינס את כל הורי התלמידים, נאם בפניהם ושיכנעם שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר. בשנת תרצ"ז (1937), עלה אף הוא לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בתקופה זו התקרב לחזון איש ולהרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] והיה נוהג לבקרם מדי שבוע ולהציע בפניהם מערכות תורניות שחידש. בעצת הרב [[שרגא גרוסברד]] שהיה משגיח ישיבת לומז'ה באותה עת, מונה הרב גרשנוביץ על ידי ראש הישיבה הרב [[ראובן כץ]] למסור חבורות מדי שבוע בפני הבחורים הצעירים בישיבה להדריכם בדרך לימודו.