אכילה גסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רווח אחרי פסיק, replaced: ב,ז ← ב, ז (2)
שורה 5:
==מהי אכילה גסה==
המפרשים השונים, הביאו גישות שונות להסבר המושג אכילה גסה; כשקיימות שלוש שיטות מרכזיות, התולות את הדבר באדם (מצב תיאבון), ביחס לאכילה (חיובית או ייצרית) או ביחס לאוכל (מרכז הסעודה או הקינוח).
כך חלק מהמפרשים{{הערה|1=הרב [[יוסף אלבו]], ספר העיקרים, מאמר ג, פרק ה.}} הסבירו שזהו אכילה "מחמת תאווה", כלומר כוונת האכילה אינה לצרכים חיוביים אלא לסיפוק הייצר. אולם לרוב המפרשים, כדוגמת ה[[רמב"ם]] מפרשים שאכילה גסה תלויה במצב התיאבון והרעבתנות של האדם, וכך כותב הרמב"ם (שביתת עשור ב, ז):
:"היה שבע מאכילה גסה שאכל עד שקץ במזונו, ואכל יתר על שובעו.."
אולם גם בתוך הרמות של אכילה גסה קיימות רמות שונות, התלויות ברמת התיאבון של האדם.
שורה 16:
 
==מבחינה רפואית==
ה[[רמב"ם]] בספרו משנה תורה (דעות ד, יט-כ) מתייחס לאכילה גסה, כבעיה [[רפואה|רפואית]] חמורה, כשהוא כותב:
:"ואכילה גסה לגוף כל אדם '''כמו סם המוות''', והיא עיקר לכל חלאים. רוב החולאים הבאים על האדם... או מפני שהוא ממלא בטנו '''ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים'''. הוא ששלמה אומר בחכמתו, "שומר פיו, ולשונו שומר מצרות, נפשו" (משלי כא,23); כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע.."
בכך הרמב"ם מבהיר את הנקודה הבעייתית באכילה גסה, שהיא גורם בריאותי חמור ביותר.