הפרעת אכילת יתר – הבדלי גרסאות

[[שכיחות]] אבחון ההפרעה לאורך 12 חודשים ב[[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] [[ארצות הברית]] בקרב בני 18 ומעלה עומדת על 1.6% ל[[אישה|נשים]] ו 0.8% ל[[גבר|גברים]]. שכיחות בכלל אוכלוסיית העולם נעה סביב 3.5% (נשים) ו 2% (גברים).{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043008:2}}ההפרעה שכיחה יותר בקרב מי שמחפשים סיוע טיפולי באיבוד משקל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043008:0}}. סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי העלה שהיקף ההפרעה ושכיחותה שווים לאלה של בולימיה נרבוזה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ronald C. Kessler, Patricia A. Berglund, Wai Tat Chiu, Anne C. Deitz|שם=The Prevalence and Correlates of Binge Eating Disorder in the World Health Organization World Mental Health Surveys|כתב עת=Biological Psychiatry|כרך=73|סדרה=Food Addiction?|עמ=904–914|שנת הוצאה=2013-05-01|doi=10.1016/j.biopsych.2012.11.020|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0006322312010281}}}}

 

 

=== גורמי סיכון פרוגנוסטיים ===