ג'ואו אנלאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השכנים הקומוניסטים: קיצור קישורים, replaced: או נואו נו
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
|כיתוב=ג׳ואו אנלאי, 1940}}
{{שם בסדר המזרחי}}
'''ג'ואו אנלאי''' ([[מנדרינית תקנית|סינית]]: 周恩来;{{כ}} [[5 במרץ]] [[1898]] - [[8 בינואר]] [[1976]]) היה [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] הראשון של [[הרפובליקה העממית של סין]]. ג'ואו היה ראש ממשלת [[סין (אזור)|סין]], שכיהן מאוקטובר [[1949]] עד מותו בינואר 1976. ג'ואו שירת תחת היו"ר [[מאו דזה-דונג|מאו צה-טונג]] והיה בזמן שהמפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] עלתה לשלטון, ומאוחר יותר עסק בביסוס שליטתה ובגיבוש [[מדיניות חוץ|מדיניות החוץ]] ובפיתוח הכלכלה הסינית.
 
הוא היה [[דיפלומט]] מיומן ומוכשר, וכיהן כשר החוץ הסיני מ-1949 עד 1958. ניהל את [[ועידת ז'נבה (1954)|ועידת ז'נבה]] ב -1954 ואת [[ועידת באנדונג|ועידת בנדונג]] ב -1955, ועזר לתאם את ביקורו של [[ריצ'רד ניקסון]] ב -[[1972]] בסין. הוא עזר לנסח מדיניות מפוקחת בנוגע לסכסוכים המרים עם [[ארצות הברית]], [[טאיוואן|טייוואן]], [[ברית המועצות]] (אחרי 1960), [[הודו]] ו[[וייטנאם]].
 
ג'ואו שרד את הטיהורים של בכירים אחרים במהלך [[מהפכת התרבות בסין|המהפכה התרבותית]]. בעוד מאו הקדיש את רוב שנותיו המאוחרות למאבק פוליטי ולעבודה אידאולוגית, ג'ואו היה הכוח המניע העיקרי מאחורי ענייני המדינה במהלך רוב המהפכה התרבותית. ניסיונותיו להקל על הנזק של ״[[המשמרות האדומים]]״ ועל מאמציו להגן על אחרים מזעמם, הפכו אותו לפופולרי מאוד בשלבים המאוחרים יותר של המהפכה התרבותית.
שורה 11:
כשבריאותו של מאו החלה להתדרדר בשנת [[1971]] ו 1972 נבחר ג'ואו ע״י הוועד המרכזי להיות סגן יו"ר ראשון של המפלגה הקומוניסטית בשנת [[1973]], ובכך סומן כמיועד להיות יורשו של מאו. אבל הוא עדיין נאבק נגד [[כנופיית הארבעה]] על הנהגת סין. הוא נראה בפעם האחרונה בציבור בינואר [[1975]] לאחר מכן הוא נזקק לטיפול רפואי ומת כעבור שנה.
 
לאחר מותו התפתחה מחאה ציבורית גדולה ב[[בייג'ינג]], כנגד [[כנופיית הארבעה]], שהובילה לתקרית [[כיכר טיין-אן-מן|כיכר טיאננמן.]]. [[דנג שיאופינג]], הצליח לסלק את כנופיית הארבעה באורח פוליטי והפך למנהיג החשוב ביותר ב-1978.
 
== ילדות ונערות ==