אדם – הבדלי גרסאות

לפני כ-12 אלפי שנים החלו חברות אדם רבות לעבור בהדרגה מאורח-חיים המבוסס על [[ציידים-לקטים|ציד ולקט]] לאורח-חיים המבוסס על [[חקלאות]]. הסיבה העיקרית לשינוי זה הייתה ככל הנראה תמורה באקלים הגלובלי: סיום [[עידן הקרח]] של ה[[פליסטוקן]] שהביא לעליית הטמפרטורות ומפלס פני הים, ולהעלמות רבים מן ה[[קרחון|קרחונים]] שכיסו את צפון איראסיה ואמריקה. בעלי-חיים רבים ששימשו כמזון לאדם התמעטו, או אף נכחדו לחלוטין עקב תמורות האקלים וציד אינטנסיבי. מצד שני, במקומות רבים אִפשר האקלים החם והיבש יעילות מוגברת בגידול [[דגנים]], אך גם כפה [[התיישבות]] לצד מקורות [[מים]]. המהפכה החלה בכמה מוקדים בלתי-תלויים ברחבי ה[[עולם]] - באזור [[הסהר הפורה]] בשנים 8,500 עד 9,500 לפנה"ס, אך באזורים אחרים, כגון מערב [[אפריקה]] ויבשת [[אמריקה]], רק מאוחר הרבה יותר, בשנים 3,000 עד 4,000 לפנה"ס.

 

 

מרבית החוקרים כיום מגדירים את המהפכה הנאוליתית כאחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתולדות המין האנושי{{הערה|המהפכה החקלאית היא השנייה בשלוש המהפכות המגדירות את תולדות האנושות אצל הררי, '''קיצור תולדות האנושות''', עמ' 104-109}}, שכן היא אִפשרה לראשונה ייצור ואגירת כמויות גדולות של מזון ומוצרי יסוד אחרים, והודות לכך גם מגורי קבע, [[עיור]] וניהול של קהיליות, מוסדות, ומיזמים גדולים. יכולת ארגון ותכנון לטווח ארוך התפתחה ב[[כפר]]ים ובערים לצורך משימות כמו תיחום חלקות שדה, הקצאת מי [[השקיה]] ותזמון הגידולים החקלאיים עם תחזית עונות השנה. במקביל לישובי קבע של [[איכר]]ים הופיעו חברות חקלאיות של [[רועים נוודים]], שביססו את כלכלתם על [[מרעה|רעיית]] בהמות בית דוגמת עזים, סוסים, [[גמליים|גמלים]] ואף [[אייל הצפון|איילי צפון]], בעיקר באזורי ערבה ומדבר שחונים מדי לגידולים חקלאיים. השתלטות על מאגרי מזון, אדמה פורייה, מקורות מים ואזורי מרעה הפכה מניע עיקרי ל[[פשיטה|פשיטות]], למלחמות ול[[נדידת עמים|נדידות עמים]], במיוחד בעיתות מחסור ורעב, למשל כתוצאה מ[[בצורת]], והביאה להקמת [[צבא]]ות ול[[ביצורים|ביצור]] ערים ב[[חומה|חומות]]. חברות ציידים-לקטים עדיין המשיכו להתקיים, אך לעיתים קרובות נדחקו בלחץ החברות החקלאיות הגדולות והמאורגנות יותר לאזורים שבהם קשה היה לקיים חקלאות, כגון יערות עבותים, מדבריות שחונים או [[טונדרה|ערבות קרח]]{{הערה|הררי, '''קיצור תולדות האנושות''', עמ' 94}}.