נייטרליות הרשת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) |
←המצב בישראל: ניסוח, קישורים פנימיים |
||
שורה 17:
==המצב בישראל==
ב[[ישראל]], בניגוד למצב בארצות הברית, כמעט ולא נשמע ויכוח בנושא נייטרליות הרשת. בין השאר אפשר לייחס את חוסר המודעות לכך שמפעילות האתרים הגדולים הן אותן חברות המהוות ספקיות אינטרנט, או לכל הפחות חברות בנות עם בעלות משותפת. כתוצאה מכך אין לובי של חברות חזקות הלוחמות לנייטרליות הרשת, וציבור המשתמשים נותר ברובו ללא מודעות לנושא. מקרים של הפרת נייטרליות הרשת בישראל אינם נמדדים ומתועדים היטב, ולכן
ביוני [[2009]] [[איגוד האינטרנט הישראלי]] שלח מכתב ל[[משרד התקשורת]] בטענות לחסימה או האטה שביצעו חלק מספקיות ה[[סלולר|תקשורת הסלולרית]] בטכנולוגיות מתחרות כדוגמת [[סקייפ]]. במכתב בקשה העמותה ממשרד התקשורת לפעול למניעת חסמים באינטרנט.{{הערה|שם=הערה מספר 20180103071247:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.isoc.org.il/freedom-of-internet/net-neutrality/net-neutrality-the-israeli-angle|הכותב=|כותרת=נייטרליות הרשת - הזווית הישראלית|אתר=איגוד האינטרנט הישראלי|תאריך=}}}}
ביולי [[2010]], בעקבות אישור [[חוק ההסדרים]], נקבע כי חברות הסלולר לא יכולו להפלות שירותים שונים באינטרנט הסלולרי, בעיקר יישומי שיחות [[VoIP]]. החוק קובע כי אסורה פגיעה בנייטרליות הרשת, אם באמצעים טכנולוגיים או באמצעים תמחיריים.{{הערה|1=http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=az20100716_864185}}
בשנת [[2014]] [[מליאת הכנסת]] הרחיבה את החוק, ועקרון נייטרליות הרשת מורחב לכלל המפעילים בשוק התקשורת, לרבות ספקיות הגישה לאינטרנט, חברות התשתית וחברות השידורים הרב-[[ערוץ טלוויזיה|ערוציים]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180103071247:0}}
== קישורים חיצוניים ==
|