צבי ארץ-ישראלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 25040287 מ־08:54, 5 במרץ 2019 מאת אלעדב.
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 24:
 
עם קום המדינה נותרו בשטח ישראל אוכלוסיות שרידיות בלבד של צבאים.
מאמצי המדינה לאכוף את [[רשות הטבע והגנים|חוקי שמירת הטבע]], בשילוב עם צמצום הנשק החם בכפרי ה[[מיעוטים]] והחלת ה[[משטר צבאי|משטר הצבאי]] שם הביאו להתאוששות הדרגתית באוכלוסיית הצבאים. קפיצת מדרגה משמעותית חלה לאחר [[הרעלת הטורפים הגדולה]] ב-1964 שהביאה לחיסולם הכמעט מלא של אוכלוסיות הטורפים הטבעיים ([[תן|תנים]], [[זאב מצוי|זאבים]]ים) וסייעה בשיקום האוכלוסייה.
 
בשנות ה-80 נמצאה אוכלוסיית הצבאים בשיאה, וכך הפך הצבי נפוץ בחלקה הצפוני של ישראל, החל מצפון ה[[הנגב|נגב]], [[הרי יהודה]], [[מדבר יהודה]], [[הרי ירושלים]], [[שפלת יהודה]], דרום [[מישור החוף]], [[הגליל העליון]], ה[[גליל התחתון]] וה[[גולן]] (לאחר [[מלחמת ששת הימים]] לא התגלו בגולן צבאים שכן הם חוסלו, בדומה ליונקים אחרים, על ידי האוכלוסייה המקומית ועל ידי חיילים ממחנות הצבא הסורי שהתקיימו ברמה. לאחר המלחמה הועברו לגולן כ-20 צבאים מהאוכלוסייה שהתקיימה ב[[רמות יששכר]] ואלה היוו את גרעין השיקום של האוכלוסייה באותו אזור).