הדרך ההיסטורית יפו–שכם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
מ לוגיסיטית->לוגיסטית - תיקון תקלדה בקליק תגיות: תקלדה-בקליק עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 10:
ב-[[1895]] נכבש על ידי העות'מאנים כביש רעוע בתוואי הצפוני, דרך טול כרם ונחל שכם. בתקופה זו בנו הטורקים שני גשרי [[מתכת]] בתוואי הדרך המערבי: האחד על ואדי מוסררה הוא חלקו הצפוני של [[נחל איילון]], [[גשר שרונה]], והשני על הירקון, מצפון ל[[פתח תקווה|מלאבס]]. ככל הנראה תוכנן שיפץ הכביש במהלך שנת 1914{{הערה|{{מוריה||סלול דרכים בארצינו|1914/04/02|00101}}}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הושקע מאמץ צבאי בסלילתה של מסילת ברזל בין פאתי שכם וטול כרם (חיבור [[רכבת העמק|מסילת העמק]] דרך [[מסילת השומרון]] דרומה ([[המסילה המזרחית ההיסטורית|המסילה המזרחית]]) בנתיב התוואי הצפוני של הדרך, ופותחה הדרך שעברה במקום, וקישרה בין צפון הארץ למרכזה.
לאחר כיבושה של [[יפו]] על ידי הבריטים בשלהי [[1917]], נסללה על ידם מסילה ברזל ברוחב צר (60 ס"מ) מ[[נמל יפו]] ו[[תחנת הרכבת יפו]] לאורך [[דרך יפו-תל אביב]] והמשכה על [[דרך פתח תקווה]] עד [[מחלף ארלוזורוב]] ומשם דרך [[רחוב אבא הלל]] של ימינו ל[[עשר טחנות|גִ'סְר אֶל-הַדָּאר]], כהכנה
קטע הדרך יפו - קלקיליה - טול כרם שימש עד לסלילת [[כביש 4|כביש חיפה תל אביב הישן]] באמצע תקופת [[המנדט הבריטי]], כחלק מהדרך הראשית שבין מרכז הארץ וצפונה כאשר הנסיעה מיפו ותל אביב ל[[חיפה]] והגליל עברה דרך [[קלקיליה]], [[טולכרם]], [[ענבתא]], [[ג'נין]] ו[[נצרת]], בתוואי התוואי הצפוני של הדרך ו[[דרך האבות]] ([[כביש 60]]). עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי שימש התוואי הצפוני כנתיב העיקרי בין יפו לשכם, בשל נוחות הנסיעה בו לאחר סלילתו, למרות העיקוף המשמעותי שהוא עורך בהשוואה לתוואי הדרומי.
|