ויליאם השלישי, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות

אך ויליאם עדיין לא רצה לפלוש ל[[ממלכת אנגליה]], משום שהאמין כי העם האנגלי לא יתמוך בפולש זר. לפיכך, דרש כי הפרוטסטנטים האנגלים החשובים ביותר יזמינו אותו תחילה לפלוש. ב-[[30 ביוני]] [[1688]] – באותו היום שבו זוכו הבישופים – הסכימו קבוצת פוליטיקאים, הידועה כ"[[השבעה האלמותיים]]" לדרישתו, ושלחו לו הזמנה רשמית. ויליאם החל להתכונן לפלישה; מטרותיו היו ידועות כבר בספטמבר 1688. ב-[[5 בנובמבר]] 1688 נחת ויליאם באנגליה בראש צבא הולנדי. תומכיו של ג'יימס הדלדלו באופן מיידי; קצינים פרוטסטנטים ערקו מהצבא האנגלי, ואצילים משפיעים בכל המדינה הצהירו על תמיכתם בפולש. אף כי הפלתו של ג'יימס השני ידועה בדרך כלל בתור "[[המהפכה המהוללת]]", הייתה זו למעשה [[הפיכה צבאית]].

 

 

ב-[[1689]], התכנס פרלמנט שהוזמן בידי נסיך אוראנז', והיו דיונים רבים לגבי דרך הפעולה המועדפת. ויליאם השלישי חש לא בטוח במעמדו, וביקש למלוך כמלך בזכות עצמו, ולא רק כמוזמן מטעם הפרוטסטנטים. התקדים היחיד למלוכה כפולה באנגליה היה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], כאשר המלכה [[מרי הראשונה, מלכת אנגליה|מרי הראשונה]] נישאה לנסיך הספרדי [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה]], והוסכם כי הנסיך יוכתר כמלך לצד רעייתו. אך פליפה היה למלך רק בתקופת חייה של אשתו, וכוחו היה מוגבל. ויליאם, לעומת זאת, דרש להיות מלך גם לאחר מות אשתו. אף כי היו יחידים שהציעו כי היא תהיה לשליטה היחידה, מרי עצמה נותרה נאמנה לבעלה וסירבה לכך.