מדינה – הבדלי גרסאות

* התאוריות הימניות הן התאוריות ה"[[ליברליזם|ליברליות]]" או ה"[[שמרנות|שמרניות]]", אשר מתייחסותהמתייחסות ל[[קפיטליזם]] כנתון וכדרך יחידה לניהול הכלכלה והחברה. כיוצא מזה הן מתעסקות במקום של מדינה בתוך חברה קפיטליסטית. תאוריות אלו לרוב רואות את המדינה כמנותקת מהחברה והכלכלה וככזו אשר לוקחתהלוקחת עמדה נייטרלית בסוגיות אלו.

* התאוריות השמאליות הן התאוריות ה"[[מרקסיזם|מרקסיסטיות]]" או ה"[[סוציאליזם|סוציאליסטיות]]", אשר רואותהרואות במדינה ופוליטיקה קשר הדוק לכלכלה ולחברה האנושית. תפיסות אלו מדגישות את הקשר שבין כוח כלכלי לכוח פוליטי. הן רואות את המדינה הליברלית (או ה[[בורגנות|בורגנית]]) ככלי בלתי-[[לגיטימציה|לגיטימי]] של [[עשירון עליון|המעמד העליון]] על מנת להנציח את שלטונו.

מנגד ל[[ספקטרום]] של [[שמאל וימין בפוליטיקה| שמאל וימין]] ניצבות שתי גישות אשר מגדירותהמגדירות עצמן כמנותקות מהקשת הפוליטית:

*התאוריות ה[[פשיזם|פאשיסטיות]] שואפות לחברה המבוססת על [[קואופרטיב]]ים שייוצגו בממשל, באופן שונה מהותית מאשר במב[[דמוקרטיה פרלמנטרית|דמוקרטיה הפרלמנטרית]] ומשייכות לרוב [[ריבונות]] יותר גדולה של המדינה מהמשטרים ה[[דמוקרטיה|דמוקרטים]].

#[[עצמאות]] - [[מדינה ריבונית]] היא מדינה אשר מסוגלתהמסוגלת לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא תלות במדינה אחרת או בגוף אחר כל שהואכלשהו.

התאוריה הדקלרטיבית מתבססת על [[אמנת מונטבידאו]] משנת [[1933]] בה נקבע בסעיף 3 כי אין דרישה להכרה בינ"לבין-לאומית בקיומה של מדינה (מאידך, אמנה זו מציין כדרישה להכרת מדינה היכולת של אותה ישות טריטוריאלית להתקשר באמנות בינלאומיות עם ישויות אחרות, היינו נדרשת הכרה דה פאקטו מכוח סעיף 1 (ד) של ה[[אמנה (הסכם)|אמנה]], אף אם אין הכרה דקלרטיבית). כיום הנוהג הבינלאומי מתבסס על התאוריה הקונסטיטוטיבית{{הערה|1= Oppenheim and Roxburgh, p. 135}}, ומדינות מוכרות אף אם איבדו את כל ארבעת הקריטריונים הראשונים. דוגמה לכך היא ההכרה ב[[כווית]] כמדינה גם בעת כיבושה על ידי [[עיראק]] ב[[מלחמת המפרץ הראשונה]], והכרת [[בעלות הברית]] ב[[צרפת החופשית]] כמדינה, אף בהיעדר טריטוריה ושליטה בפועל בטריטוריה.

ההבחנה המקובלת כיום היא של מדינה [[דה יורה]] - מדינה המקיימות את כל התנאים, כגון [[קנדה]] (למעט מקרים חריגים כמו ב[[מלחמת העולם השנייה]]), ומדינה [[דה פקטו]] - מדינה המקיימת את כל התנאים אך אין להבה הכרה בינ"לבין-לאומית, כגון [[סומלילנד]].

סוגית הגבולות של מדינות היא סוגיה חשובה, שתאורטיקנים שונים במדע המדינה נדרשו לה. [[גבול|גבול מדיני]] זהו קו המגדיר את שטחה של המדינה, בדרך כלל – תוך הסכמה עם שכנותיה או – תחום הים עליו היא יושבת. ישנן מדינות, כדוגמת [[ישראל]], אשר גבולותיהןשגבולותיהן עדיין אינם מוחלטים בעיני הקהילה הבינלאומית. למרות זאת, בהתאם לתאוריות שונות במדע המדינה, אף על פי שמדינות כישראל אינן בעלות גבולות סופיים, הדבר אינו גורע מהן את הגדרתן כמדינה. בעיקר כיוון שיש במדינות אלו [[שלטון עצמי]], ריבונות, שליטה על אמצעי ה[[אלימות]] ([[צבא]], [[משטרה]]), הכרה מצד הקהילה הבינ"להבין-לאומית וכדומה. מאידך, עקב הסיבות שהוזכרו [[הרשות הפלסטינית]] למשל, עדיין לא תוגדר כמדינה, אף על פי שגם היא נדרשת לשאלת הגבולות.

*'''מדינת לאום הומוגנית''' - מדינה שיש בה רק לאום אחד למעט מיעוט או [[מיעוטים]] שאינם מורגשים כלל בגלל קוטנם (לדוגמה: [[פורטוגל]] ו[[יפן]]).

#יכולתו להפעיל כוח חמוש מאורגן הפועל בשם המדינה ושהכוח הזה הוא היחיד שראוי לפעול- ללא מתחרים.