רביית כלאיים – הבדלי גרסאות

למשל, ניתן להכליא זן מבוית של צמח בעל יבול גבוה עם קרובו הפראי שהיבול שלו נמוך יותר, אך מצטיין בתכונה רצויה כלשהי כגון עמידות למחלות. בן הכלאיים מן הדור הראשון עשוי להיות בעל יבול ועמידות בגודל ביניים בין שני הוריו, אך ניתן להשתמש בברירה מלאכותית כדי לשפר גם את היבול וגם את העמידות. ניתן גם להכליא את בן הכלאיים בחזרה למשך מספר דורות עם הזן המבוית, תוך בחירה בכל דור באותם צאצאים אשר מפגינים עמידות. באופן כזה עשוי להתקבל בסוף זן מבוית הזהה לזן המוצא, פרט לתוספת תכונת העמידות של הזן הפראי. שיטות [[ניסוי וטעייה]] מעין אלו היו כנראה בשימוש במשך אלפי שנים על ידי חקלאים חסרי ידע בגנטיקה, וסייעו ב[[ביות]] צמחים ובעלי-חיים החל מן [[המהפכה הנאוליתית]], עד כי הזנים המבויתים תכופות שונים לחלוטין במראם ובתכונותיהם מזני הבר המקוריים.

 

 

* [[חיטת הלחם]] (''Triticum aestivum'') ו[[דורום|חיטת הדורום]] (''Triticum durum''), הזנים החשובים ביותר של חיטה בחקלאות, תורבתו באמצעות הכלאות בין מיני [[דגניים]] טבעיים - ''Triticum urartu'', ''Aegilops speltoides'' ו-''Aegilops tauschii''.

* [[אפונה|אפון מתורבת]] ''Pisum sativum'', המוכר במונח העממי אפונה, הוא בן כלאיים של לפחות חלק ממיני הבר אפון מצוי (''Pisum fulvum''), אפון קיפח (''Pisum platius''), ואפון נמוך (''Pisum syriacum''), שלושתם מצויים ב[[ארץ ישראל]].

* מרבית מיני ה[[הדרים]] שפריים נאכל כיום, כגון ה[[תפוז]], ה[[לימון]], ה[[אשכולית]], וה[[קלמנטינה]], הם בני-כלאיים מתורבתים של מספר קטן של מיני הדרים בטבע.

* ה[[תפוח]] התרבותי ''Malus domestica'' בוית במרכז אסיה באמצעות הכלאות מספר מיני בר מן הסוג ''Malus''.