הנרי ביירוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות שוליים: קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
בשנת [[1946]] הושאל ביירוד על ידי הצבא ל[[מחלקת המדינה]] - משרד החוץ האמריקאי. בשנים 1946 - [[1947]] שימש כסגן המנהל, לאחר מכן המנהל, של המחלקה ה[[גרמניה|גרמנית]] במשרד החוץ. בשנת [[1952]] השתחרר ביירוד מן הצבא והמשיך להיות איש משרד החוץ. בשנים 1952 - [[1955]] שימש כעוזר שר החוץ לענייני [[המזרח התיכון]], דרום [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. בתפקידו זה נחשב כמשתייך לקבוצת אוהדי ה[[ערבים]] במשרד החוץ שנהוג היה לכנותם "הערביסטים" (the Arabists).
ב-[[18 באפריל]] [[1953]] נפגש שר החוץ של ישראל [[משה שרת]] עם הנרי ביירוד בארצות הברית. בפגישה התעלם ביירוד משאלותיו של שרת בעניין מכירת נשק אמריקני למדינות ערב ומבקשתו למתן ערבויות ביטחון אמריקניות לישראל, אך תבע מישראל להביע נכונותה לעשות ויתורים טריטוריאליים לשכנותיה. אותה שנה בחר ביירוד להציג את תכניתו למזרח התיכון, דווקא בכנס אנטי ישראלי{{הערה|שם=הנקין|{{השילוח|ד"ר יגיל הנקין|"מה יבטיח את קיומנו?"|מה-יבטיח-את-קיומנו| 2, דצמבר 2016}}}}.
ב-[[13 במאי]] 1953 הגיע לישראל [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] האמריקאי, [[ג'ון פוסטר דאלס]], במסגרת מסע בן 20 יום שערך במדינות האזור. הנרי ביירוד נלווה לדאלס כאחד מאנשי פמלייתו. פגישתו של דאלס עם מנהיגי ישראל הייתה מתוחה, ובה רמז האורח על דרישה לוויתורים טריטוריאליים מצד ישראל ול"בינאום פונקציונאלי" של [[ירושלים]], עם חלוקת סמכויות בה לישראל ול[[ממלכת ירדן]]. בשובו לארצות הברית מסר דאלס על רשמי סיורו באזור בשידור [[טלוויזיה]] ובו חזר במפורש על שתי דרישותיו אלה. שידור זה עורר דאגה בישראל.
| |||