אפרים קישון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת מלה ריקה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 110:
הביקורת שמתח על ה[[ביורוקרטיה]] בישראל התבטאה לא רק בהומורסקות, מחזות וסרטים, אלא גם במשחק-הלוח שהגה "[[חבילה הגיעה]]", בו על מנת לקבל חבילה על השחקן לנוע במשעול מתפתל של בירוקרטיה כדי להשיג אישורים שונים.
קישון הרבה גם לכתוב הומורסקות על הווי החיים של הישראלי הממוצע, שאין בהם מימד אנטי-ממסדי, אך הן רוויות ביקורת [[אירוניה|אירונית]] על הישראליות בכללה. הסאטירה "פרטאצ'יה אהובתי" מתארת את אופיו של העם ה"פרטאצ'י" הרשלן והמאלתר, ובעצם מתארת את הישראלים. "[[טוטו]] קדמון" - אף היא סאטירה בצורת [[יומן]] - מספרת את סיפורה של משפחה שה[[שולחן]] שלה נשבר והיא מסרה אותו לתיקון אצל [[נגרות|נגר]] בשם יוסף קדמון. הנגר דוחה אותה בלך ושוב אינסופיים, ובינתיים מתוודעת המשפחה אל עוד כמה משפחות כמוה, והללו מפתחות הווי חברתי הכולל גם משחק טוטו על הבטחותיו של קדמון ועל תירוציו. לבסוף כאשר מגיע השולחן הוא מתקבל בתדהמה, ובני המשפחה, שכבר שכחו מה בדיוק עושים בו, מתחילים לאכול מתחתיו. וישנן גם הומורסקות ללא מימד ביקורתי כלל: ההומורסקה "
קישון אהב גם להשתעשע לנוכח גודלה הזעיר של המדינה. כך, למשל, כשהוא מתאר בלגלוג את [[אילת]] של שנות החמישים הוא מספר בהתלהבות מעושה כי כבר הדרך אליה מלהיבה: נוסעים חמש שעות וזו עדיין ישראל! בהומורסקה ידועה אחרת סיפר קישון כי כאשר דודו אגון הגיע ארצה בפעם הראשונה הוא ביקש ממנו להראות לו כל פינה ב[[ארץ ישראל]] ולדרוך על כל רגב מאדמתה. "בסדר", ענה קישון, "ומה נעשה אחר הצהריים?".
|