פוליטיקה של אירלנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 9:
| [[נשיא אירלנד|נשיא]] || [[מייקל היגינס]] || עצמאי || 11 בנובמבר 2011
|-
| [[טישך|טישך (ראש הממשלה)]] || [[אינדה קני]]|| [[פינה גייל]] || 9 במרץ 2011
|-
| [[טנשטה|טנשטה (סגנית ראש הממשלה)]] || [[ג'ואן בורטון]] || [[לייבור]] || 9 במרץ 2011
שורה 26:
== הרשות המבצעת ==
 
סמכויות ביצוע מוצאות לפועל על ידי [[ממשלת אירלנד]]. סעיף 28 של החוקה מחייב את הממשלה להכיל לא פחות משבעה חברים ולא יותר מחמישה עשר. לרוב חברים אלו מונים את [[טישך|ראש ממשלת אירלנד]], [[טנשטה|סגן ראש הממשלה]] ושלושה עשר [[שר|שרים]]ים אחרים. [[טישך|הטישך]] (ראש הממשלה האירי) ממונה על ידי הנשיא לאחר העלאתו כמועמד על ידי [[דאל אירן|הדאל אירן]] (הבית התחתון של [[הפרלמנט האירי]]). שאר חברי ''הממשלה'' מקבלים את מועמדותם על ידי הטישך וממונים בפועל על ידי הנשיא לאחר אישורים על ידי דאל אירן. ''הממשלה'' חייבת לקבל את תמיכת הדאל אירן. במידה והתמיכה מתפוגגת הטישך חייב להתפטר או לבקש מהנשיא לפזר את הדאל, דבר אשר גורם ל[[בחירות כלליות|לבחירות כלליות]].
 
=== המגזר הציבורי ===
שורה 39:
 
הפרלמנט האירי מכונה [[אירכטס]]. הפרלמנט מורכב [[נשיא אירלנד|מהנשיא]] ושני בתים: [[הסנאט האירי]] [[דאל אירן|ודאל אירן]]. הדאל הוא הדומיננטי מבין השניים בחקיקה האירית. לנשיא אין [[וטו|זכות וטו]] בחקיקה של הפרלמנט אך הוא כן יכול להעביר חוקים שעברו בפרלמנט לבחינה של [[הרשות השופטת באירלנד|הרשות השופטת]] לפסיקה על האם הם עומדים בתנאים שמציבה [[חוקת אירלנד|החוקה]]
 
* ''[[דאל אירן]]'': חברי הדאל נבחרים אחת לחמש שנים בבחירות ישירות פרופורציונליות ממחוזות בעלי נבחרים רבים, בשיטת [[הקול היחיד הנייד]]. כל אזרח [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] או [[אירלנד|אירי]] יכול להגיש מועמדות כל עוד הוא לפחות בן 21 וגר דרך קבע באירלנד. מתפס הבוחרים כולל את כל האזרחים הבריטים והאירים שמתגוררים דרך קבע באירלנד ומעל גיל 18. כיום ישנם 166 חברי דאל, מהם אחד, יושב ראש הדאל, נבחר אוטומטית לקדנציה שנייה. ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושר האוצר חייבים להיות חברי דאל. שאר חברי ''הממשלה'' יכולים להיות חברי דאל, עד שני חברי ממשלה יכולים להיות חברים [[הסנאט האירי|בסנאט]]. הדאל הוא בית הנבחרים היחיד שיכול להעלות הצעות חוק בנוגע לתקציב. מאז שנות ה-90 המוקדמות לאף מפלגה לא היה רוב בדאל ועל כן נוצרו [[קואליציה|קואליציות]] כדי לנהל שלטון תקין.
 
* ''[[הסנאט האירי]]'': הסנאט הוא גוף מייעץ לרוב. הוא מורכב משישים חברים הנקראים סנאטורים. בחירות לסנאט מתרחשות לא יותר מ-90 יום לאחר בחירות כלליות לדאל. 11 סנאטורים מקבלים את המינוי שלהם מהנשיא, עוד שישה נבחרים על ידי אוניברסיטאות. 43 החברים הנותרים נבחרים על ידי ועידות מיוחדות המורכבות מ-60 חברי הסנאט היוצא, 166 חברי הדאל ו-883 חברי [[מחוזות אירלנד|המועצות המקומיות]] של אירלנד. לסנאט יש את הכוח לעכב חקיקה שנעשתה בדאל ויש לו עד 90 יום לבחון ולתקן חוקים שנשלחו עליו מהדאל (מלבד חקיקה תקציבית). לסנאט יש רק 21 יום לבחון חקיקה תקציבית. לסנאט אסור לתקן חקיקה תקציבית אך מותר לו להמליץ על שינויים לדאל.
 
שורה 64 ⟵ 62:
מספר מפלגות מיוצגות בדאל ומטבע הדברים נוצרות [[קואליציה|קואליציות]]. השיטה האלקטורלית האירית אופיינה על ידי שליטה של שתי מפלגות וחצי, קרי שתי מפלגות גדולות השולטות ועוד מספר מפלגות קטנות הסובבות סביבן. המפלגה השולטת כיום היא [[פיאנה פול]], מסורתית מפלגה [[שמרנות|שמרנית]] מתקדמת שנוסדה [[1927|ב-1927]] על ידי [[איימון דה ואלירה]]. המפלגה תפסה את השלטון בתחילה על ידי סגנון ממשל [[פופוליזם|פופוליסטי]] שכלל חלוקה מחדש של אדמות והעדפה לאומית במסחר. עד ימינו שמרנות מסחרית היא חלק מרכזי באופי השלטון שלה. המפלגה הייתה המובילה בקואליציה שבע פעמים מאז קימתה של אירלנד: 1932–48, 1951–54, 1957–73, 1977–81, 82, 1987–94, ומאז 1997
 
[[פינה גייל]] היא המפלגה השנייה בגודלה באירלנד. למפלגה שורשים בתנועה למען הסכם של [[מייקל קולינס]] עוד בימי [[מלחמת האזרחים האירית]]. מסורתית פיין גייל היא מפלגת שלטון החוק, כיום מפלגה נוצרית-דמוקרטית (מנהיגה הקודם גארט פיצג'ראלד הכריז עליה [[סוציאל-דמוקרטיה|כסוציאל-דמוקרטית]]), ליברלית מבחינה כלכלית עם התיישרות לסטנדרטים אירופאים, עם מבט פרו-אירופאי מובהק. במהלך שנות ה-20 וה-30 המפלגה בחנה את תפקודה במסגרת ה[[פשיזם]] ואפילו תחזקה מיליצה חמושה משלה. בשנים האחרונות המפלגה ניחנה בעיקר בהשקפת עולם ליברלית סוציאליסטית. המפלגה עמדה בשלטון בשנים 1922-19321922–1932, 1948-1951, 1954-1957, 1973-1977, 1981-82, 1982-1987, 1994-1997.
 
המפלגה השלישית בגודלה היא מפלגת העבודה היושבת במפה הפוליטית מעט משמאל למרכז. לרוב מזהים את מפלגת העבודה האירית עם המגזר הציבורי ומעמד הביניים אך הקשר עם איגודי העובדים עדיין קיים. בשמאל האירי קיימת מפלגת הירוקים וכן [[שין פיין]], מפלגה בדלנית מלוכנית, וכן המפלגה הסוציאליסטית. מפלגת הדמוקרטים המתקדמים הוקמה ב-1985 בתור מפלגה ליברלית אבל בתור חברי ממשלה הם השקיעו בעיקר בנושאי חופש כלכלי כגון הפרטה. המפלגה נחלה כישלון ב-2007 ופורקה בנובמבר 2008.
שורה 78 ⟵ 76:
=== צפון אירלנד ===
 
[[צפון אירלנד]] מאז ומתמיד הייתה גורם מרכזי במדיניות החוץ של אירלנד מאז פילוג האי ב-1920. הקמתה של צפון אירלנד הביאה למאבק בין הצפוניים הלאומניים ([[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]] ברובם) אשר שאפו לאיחוד מחדש עם הרפובליקה האירית לבין הדרומיים ([[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] ברובם) אשר שאפו לשמירה על שייכות [[הממלכה המאוחדת|לממלכה המאוחדת]]. הקונפליקט התפוצץ בשנות ה-60 המאוחרות עם התחלת [[הצרות]], כאשר האירועים עירבו גופים כמו המיליציות שקדמו [[הצבא האירי הרפובליקני|לצבא האירי הרפובליקני]], לאומניים צפוניים, המשטרה האירית [[הצבא הבריטי|והצבא הבריטי]]. הצרות גרמו לאלפי מקרי מוות ברחבי צפון אירלנד אך הם גם גלשו להתקפות ופעולות אלימות ברפובליקה האירית וכן ב[[אנגליה|באנגליה]] עצמה.
 
מאז היווסדה סיום הקונפליקט היה משימה ראשונה במעלה עבור הממשלה האירית. המשימה התבטאה הן במדיניות ארוכת טווח והן בשאיפה המתמדת לאחד את אירלנד. צפון אירלנד בעבר ובהווה מהווה מוקד למתח בין ממשלת אירלנד לממשלת בריטניה. בדרך למציאת פתרון ולהרגעת הרוחות בתקופת "הצרות" ממשלת אירלנד הצטרפה וחתמה על [[הסכם יום שישי הטוב]].
 
== ראו גם ==
 
* [[אירלנד (אי)|האי אירלנד]]
* [[היסטוריה של אייר]]