מרטין ואן ביורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצ'רוקי
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 65:
ואן ביורן היה ממוצא הולנדי. ידע לתאם ולהפעיל קבוצות מרקע אתני, פוליטי וכלכלי שונה. היה בעל יכולות גבוהות, הן כמארגן פוליטי והן כ[[עורך דין]]. נבחר ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] בשנת [[1821]] מטעם המועצה המחוקקת של מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. הוא תמך בוויליאם קרופורד במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1824]], אולם לקראת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1824|הבחירות ב-1828]] הפך לתומך בגנרל אנדרו ג'קסון. ואן ביורן מילא תפקיד חשוב בניהול הבחירות של אנדרו ג'קסון, וניסה להיבחר לתפקיד מושל מדינת ניו יורק, בתקווה שיוכל להשתמש באהדה כלפיו כדי לחזק את מסע הבחירות של ג'קסון. לאחר ששניהם נבחרו, ולאחר שכיהן כמושל במשך חודשיים, התפטר ואן ביורן כדי שג'קסון ימנה אותו לתפקיד [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]].
 
במהלך שמונה שנות הנשיאות של [[אנדרו ג'קסון]], תיפקד ואן ביורן כיועץ מרכזי והיה אחראי על התגבשות המבנה הארגוני של המפלגה הדמוקרטית, בעיקר באזור [[ניו יורק (מדינה)|ניו- יורק]]. בשנת [[1831]] ניסה ג'קסון, לאחר [[התפטרות]]ו מתפקיד מזכיר המדינה, למנותו כשגריר ארצות הברית בבריטניה אולם המינוי נדחה על ידי הסנאט. בשנת 1832, לאחר בחירתו מחדש של הנשיא ג'קסון מונה ואן ביורן לתפקיד סגן הנשיא. בשנת [[1836]] לאחר התמודדות מול מספר יריבים מן [[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הויגית]] נבחר ואן ביורן לנשיאות.
 
כנשיא, הוא הואשם במשבר הכלכלי בשנת 1837, וזכה לכינוי "מרטין ואן רוין" (Ruin-הורס). הוא ניסה להבריא את הכלכלה האמריקנית על ידי שליטה בכספים הפדרליים באוצר העצמאי (Independent Treasury) במקום בבנקים המקומיים, דבר שנתקל בהתנגדות ועבר בקונגרס רק בשנת 1840. ביחסי חוץ ואן ביורן לא רצה לספח את [[טקסס]], מחשש לפגוע באיזון בין מדינות חופשיות ומדינות [[עבדות]] שנשמר מאז [[פשרת מיזורי]], וניסה למנוע מלחמה מול [[מקסיקו]] על טקסס בכך שניסה לרכוש מהממשלה המקסיקנית את טריטוריית טקסס. כמו כן במהלך שנותיו כנשיא חלה התדרדרות ביחסים בין ארצות הברית לבריטניה והקולוניות שהיו באותו זמן בשליטתה ב[[קנדה]].
שורה 80:
ואן ביורן קיבל חינוך בסיסי בבית ספר מקומי, בנוסף לכך הוא למד לטינית באקדמיה של קינדרהוק ובקלאברק קולג'.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://www.nycourts.gov/history/legal-history-new-york/legal-history-eras-02/history-era-02-van-buren.html|כותרת = Historical Society of the New York Courts|תאריך = Retrieved March 4, 2015}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Cole, Donald B|שם = Martin Van Buren and the American Political System|מו"ל = Princeton University Press|שנת הוצאה = 1984|ISBN = 0-691-04715-4|עמ = p. 14|מקום הוצאה = Princeton, NJ}}}}הוא סיים את חינוכו הפורמלי בטרם הגיע לגיל 14, כאשר החל להתעניין ולקרוא בתחום החוק במשרדו של פיטר סילבסטר שהיה בין אחד מעורכי הדין הפדרליים הבולטים בעיירה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Brooke, John L.|שם = Columbia Rising: Civil Life on the Upper Hudson from the Revolution to the Age of Jackson.|מו"ל = Omohundro Institute of Early American History and Culture, Williamsburg, Virginia, by the University of North Carolina Press|שנת הוצאה = 2010|ISBN = 978-0-8078-3323-0|עמ = 230}}}}
 
ואן ביורן עצמו היה בעל מבנה גוף קטן וזכה לכינוי "Little Van".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Henretta, James A.; Edwards, Rebecca; Hinderaker, Eric; Self, Robert O.|שם = America: a Concise History, Combined Volume. Boston,|מו"ל = MA: Bedford/St. Martin's.|שנת הוצאה = 2015|עמ = 290|ISBN = 978-1-4576-4862-5|קישור = https://books.google.co.il/books?id=Zv7cBQAAQBAJ&pg=PA290&dq=%22martin+van+buren%22+%225+feet+6%22&hl=en&sa=X&ei=l3jqVLe_HKXjsASuq4HgAg&redir_esc=y#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20%225%20feet%206%22&f=false}}}} בתחילת דרכו בלימודי החוק נהג להופיע בביגוד מרושל ומוזנח.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Loizeau, Pierre-Marie|שם = Martin Van Buren: The Little Magician.|מו"ל = Nova Science Publishers|שנת הוצאה = 2008|קישור = https://books.google.co.il/books?ei=uHbqVKrGG9SHsQT7mYC4CA&id=KQQQAQAAMAAJ&dq=%22martin+van+buren%22+%22appearance%22+%22silvester%22&q=sloppy&redir_esc=y|עמ = 10|ISBN = 978-1-60456-773-1|מקום הוצאה = Hauppauge, New York}}}} סילבסטר הציע שוואן ביורן ישפר את תדמיתו על ידי כך שידאג לביגוד מתאים יותר ויעבוד על הופעותיו בפני קהל. ואן ביורן שעה להצעה, דבר שתרם רבות לו בהמשך דרכו. לאחר שש שנות עבודה תחת סילבסטר המשיך ואן ביורן לשנה אחת של התמחות במשרד עורכי דין בעיר ניו- יורק, שם גם קיבל בשנת 1803 ההסמכה לעסוק בחוק.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Henry, William Smith|שם = History of the Cabinet of the United States of America|מו"ל = Industrial Printing Company|שנת הוצאה = 1925|עמ = 88|קישור = https://books.google.co.il/books?id=jKGEWCZyoasC&pg=PA88&dq=%22martin+van+buren%22admitted+bar+1803&hl=en&sa=X&ei=mWBOVLq5MMjBggTZgoCYDA#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22admitted%20bar%201803&f=false}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Van Buren, Martin|שם = The Autobiography of Martin Van Buren|מו"ל = Fitzpatrick, John Clement, ed|שנת הוצאה = 1920|כרך = 2|עמ = 14|קישור = https://books.google.co.il/books?id=p4ksAAAAIAAJ&pg=PA14&dq=%22martin+van+buren%22+%22silvester%22+%22friend%22&hl=en&sa=X&ei=zLLeVPXoNsifggTtroSoDg&redir_esc=y#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20%22silvester%22%20%22friend%22&f=false}}}}
 
== קריירה פוליטית מוקדמת ==
ואן ביורן החל את פעילותו הפוליטית בגיל 17 כאשר הוא השתתף בכינוס מפלגתי בעיר טרוי, [[ניו- יורק (מדינה)|ניו- יורק]]. בכינוס הוא נחל הצלחה בכך שהצליח להבטיח את בחירתו של מועמד ה[[המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית|מפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית]], פטר ואן נס בבחירות המיוחדות שנערכו ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Brooke, John L|שם = Columbia Rising: Civil Life on the Upper Hudson from the Revolution to the Age of Jackson|מו"ל = Published for the Omohundro Institute of Early American History and Culture, Williamsburg, Virginia, by the University of North Carolina Press|שנת הוצאה = 2010|ISBN = 978-0-8078-3323-0|עמ = 283}}}} לאחר מכן נהפך שותף עסקי של אחיו למחצה, ג'יימס ואן הלן, מהלך שהוביל אותו לביטחון כלכלי ונתן לו את האפשרות להתמקד יותר בתחום הפוליטי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Mackenzie, William Lyon|שם = he Life and Times of Martin Van Buren|מו"ל = T. Cooke & Co|שנת הוצאה = 1846|עמ = 21-22|קישור = https://books.google.co.il/books?id=hXssAAAAMAAJ&pg=PA21&dq=%22martin+van+buren%22+law+partner+%22van+alen%22&hl=en&sa=X&ei=EEVKVKfpIdHJgwSlqILoDQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20law%20partner%20%22van%20alen%22&f=false}}}} הוא היה תומך של [[ארון בר]] ובן ברית של [[ג'ורג' קלינטון]]. בבחירות לתפקיד מושל ניו- יורק שנערכו בשנת 1807 תמך ואן ביורן במועמד [[דניאל תומפקינס]] שניצח בהם והחליף בתפקיד את [[מורגן לואיס]]. לאחר הניצחון תומפקינס ובני בריתו נהפכו לרוב בבית המחוקקים של המדינה וכתוצאה מכך מונה ואן ביורן למחוקק מטעם מחוז קולומביה, ניו- יורק כאשר הוא מחליף בתפקיד את ואן הלן אשר תמך בלואיס בבחירות. ואן ביורן מילא את התפקיד בין השנים 1808–1813 כאשר לאחר מכן הוחלף על ידי נציג מטעם ה[[המפלגה הפדרליסטית|מפלגה הפדרליסטית]] אשר זכו ברוב בבית המחוקקים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Wilson, James Grant|שם = The Presidents of the United States 1789-1897|מו"ל = D. Appleton and Company|שנת הוצאה = 1898|קישור = https://books.google.co.il/books?id=qeY2AQAAMAAJ&pg=PA169&dq=%22martin+van+buren%22+surrogate+%22van+alen%22+lewis+tompkins&hl=en&sa=X&ei=ZjdKVM_kLvSMsQTet4KYDg#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20surrogate%20%22van%20alen%22%20lewis%20tompkins&f=false|עמ = 169-170}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Shepard, Edward Morse|שם = American Statesman: Martin Van Buren|מו"ל = Houghton, Mifflin and Company|שנת הוצאה = 1898|קישור = https://books.google.co.il/books?id=YpZBAAAAYAAJ&pg=PA44&dq=%22martin+van+buren%22+surrogate+federalists&hl=en&sa=X&ei=nkNKVM-MFJDAggSTz4GACQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20surrogate%20federalists&f=false|עמ = 44}}}}
 
ואן ביורן היה חלק מן הסנאט של מדינת ניו- יורק בין השנים 1812–1820 כאשר הוא הצטרף למפלגת ה"אופוזיציה" בשנת [[1813]]. (מפלגת האופוזיציה הייתה חלק מהדמוקרטים-רפובליקנים אשר נאבקו ב[[דוויט קלינטון]] על השליטה ב[[המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית|מפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית]] בניו- יורק). ואן ביורן כיהן כ[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי]] של מדינת ניו- יורק בין השנים 1815 ל-[[1819]]. בשנת [[1820]] הוא החליף את ויליאם פלויד בהצבעת [[חבר האלקטורים]], כאשר הצביע עבור [[ג'יימס מונרו]] ו[[דניאל תומפקינס]] לתפקיד הנשיא וסגן הנשיא בהתאמה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Weed, Thurlow; Parsons, John D|שם = Civil List and Forms of Government of the Colony and State of New York|מו"ל = Weed, Parsons & Co.|שנת הוצאה = 1879|עמ = 345|קישור = https://books.google.co.il/books?id=iD1DAAAAYAAJ&pg=PA240&dq=%22new+york%22+presidential+electors+1820&hl=en&sa=X&ei=QUZKVJnNA43IggSWmYLADQ#v=onepage&q=presidential%20electors&f=false}}}}
 
על-אף שמעולם לא שירת בצבא, במהלך [[מלחמת 1812]] ואן ביורן עבד בסנאט של ניו- יורק בהעברת מהלכים צבאיים כגון העברת כספים על מנת להגדיל את המיליציה של ניו- יורק (New York Militia) והעלאת שכר החיילים. בנוסף הוא שימש אחד התובעים ב[[בית דין צבאי]] במשפט של כניעת [[דטרויט]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hannings, Bud|שם = The War of 1812: A Complete Chronology with Biographies of 63 General Officers|מו"ל = McFarland & Company|שנת הוצאה = 2012|קישור = https://books.google.co.il/books?id=G46OgJcYeN0C&pg=PA327&dq=%22martin+van+buren%22+%22william+hull%22+%22court-martial%22&hl=en&sa=X&ei=3anfVKLjFIqdgwS23oOQBQ&redir_esc=y#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20%22william%20hull%22%20%22court-martial%22&f=false|ISBN = 978-0-7864-6385-5|עמ = 327|מקום הוצאה = Jefferson, NC}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Vile, John R|שם = Great American Lawyers: An Encyclopedia, Volume 1|מו"ל = ABC_CLIO|שנת הוצאה = 2001|קישור = https://books.google.co.il/books?id=XR1NPiqp5aQC&pg=PA689&dq=%22van+buren%22+%22hull%22+%22court-martial%22&hl=en&sa=X&ei=wKzfVNyyLdDfggTl34D4AQ&redir_esc=y#v=onepage&q=%22van%20buren%22%20%22hull%22%20%22court-martial%22&f=false|עמ = 689|ISBN = 9781576072028|מקום הוצאה = Santa Barbara, CA}}}}
 
בתחילה התנגד לתוכניותיו של דוויט קלינטון עבור [[תעלת אירי]] ונהפך לתומך ביוזמה כאשר ה"בוקטיילס" (Bucktails - השם שניתן למתנגדיו של דוויט קלינטון במפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית במדינת ניו- יורק) הפכו לרוב בוועדה של תעלת אירי ותמך בגיוס כספים לתעלה באמצעות מכירת אגרות-חוב של המדינה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Nowlan, Robert A|שם = The American Presidents, Washington to Tyler: What They Did, What They Said, What Was Said About Them, with Full Source Notes|מו"ל = McFarland Publishing|שנת הוצאה = 2012|עמ = 315|קישור = https://books.google.co.il/books?id=MlNWU1e9ppUC&pg=PA315&dq=%22martin+van+buren%22+%22erie+canal%22+state+bonds&hl=en&sa=X&ei=mkdKVLv9N8uPNqiZgeAO#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20%22erie%20canal%22%20state%20bonds&f=false}}}}
 
בשנת [[1817]], היה ואן ביורן ממקימי התנועה הפוליטית ה"בוקטיילס".{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = The White House|כתובת = https://www.whitehouse.gov/1600/presidents/martinvanburen|כותרת = Martin Van Buren|תאריך = 25 ביולי 2013}}}} הבוקטיילס נחלו הצלחה ותפסו את שליטה במספר מוקדי כוח במדינת ניו- יורק. בשל יכולתו לגרום לשיתוף פעולה לאנשים בעלי רקע ודעה שונים זכה לכינוי ה-"Little Magician". ואן ביורן היה הדמות הבולטת ב-"Albany Regency", קבוצה שמנתה את מנהיגי הבוקטיילס וששלטה במשך יותר מדור בפוליטיקה של ניו- יורק ובאמצעות כך הייתה לה השפעה גם בפוליטיקה הארצית. ה-"Regency" ביחד עם קבוצות פוליטיות אחרות מילאו תפקיד חשוב ב-"Spoils System" (מונח בפוליטיקה האמריקאית בו לאחר הבחירות המפלגה הנבחרת הייתה מעניקה תפקידים למקורבים, תומכים וכדומה.) והפכו אותו לתהליך מוכר ומקובל. הוא היה הארכיטקט הראשי ביצירת מפלגה בקנה מידה ארצי ([[המפלגה הדמוקרטית]]), מפלגה שהתפתחה מן המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית והסתמכה על נאמנויות ופטרונות על מנת להימנע ממשברים הנובעים מבעיות אזוריות (לדוגמה גביית מיסים או עבדות). אחת מאימרותיו בנושא הייתה: "ללא ארגון פוליטי ארצי חזק, לא יהיה שום דבר כדי למתן את הדעות הקדומות בין מדינות חופשיות ואחוזות עבדים". ואן ביורן נאבק במנהיגים במפלגה הדמוקרטית רפובליקנית, כדוגמת ג'יימס מדיסון שצידדו ב[[זכויות המדינות בארצות הברית]] ובשלטון המקומי, בנסותו למצוא פתרון מוסדי לחוסר היכולת לכאורה של החוקה כדי למנוע ריכוז הכוח בשלטון המקומי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Derthick, Martha|שם = ilemmas of Scale in America's Federal Democracy|מו"ל = D. Cambridge University Press.|שנת הוצאה = 1999|עמ = 102|קישור = https://books.google.co.il/books?id=X11p-A_vbpoC&hl=iw|ISBN = 978-0-521-64039-8}}}}
 
כבר מגיל צעיר היה בבעלותו של ואן ביורן עבד בעל השם בפרטי תום. תום ברח מוואן ביורן בשנת [[1814]] והשתכן בקנדה כאשר ואן ביורן עצמו לא עושה שום מאמץ על מנת לאתרו. תום נמצא בשנת [[1824]] ב[[ווסטר (מסצ'וסטס)|ווסטר]] שב[[מסצ'וסטס]]. כיוון שמבחינה חוקית תום עדיין היה בבעלותו של ואן ביורן, הסכים ואן ביורן למכור את תום לבן-אדם שמצא אותו (תושב מדינת ניו יורק) תמורת 50 דולר, תוך הבטחה שהוא יוכל להיות בשבי ללא אלימות. המוצא לא יכול היה להבטיח דבר זה, בנוסף לכך הידיעה שתום יהיה משוחרר לאחר שלוש שנים בעקבות היותו משועבד גרם לכך שלבסוף תום לא נקנה ונותר חופשי, שככל הנראה זו הייתה כוונתו מלכתחילה של ואן ביורן.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Navarro, Bob|שם = The Era of Change: Executives and Events in a Period of Rapid Expansion|מו"ל = Xlibris Corporation|שנת הוצאה = 2006|קישור = https://books.google.co.il/books?id=eXTvt4q00zAC&pg=PA78&dq=%22van+buren%22+owned+slave+tom&hl=en&sa=X&ei=1DKSVOO_BsSIsQTc0oEY&redir_esc=y#v=onepage&q=%22van%20buren%22%20owned%20slave%20tom&f=false|עמ = 78|ISBN = 1-4257-0473-5}}}}
שורה 97:
=== הסנאט ופוליטיקה ארצית ===
[[קובץ:MVanBuren.png|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של מרטין ואן ביורן בעת כהונתו כמושל ניו יורק]]
בפברואר [[1821]] נבחר מרטין ואן ביורן לסנאטור מטעם ניו- יורק כאשר הוא מנצח את ניית'ן סנפורד שהתמודד מטעם [[דוויט קלינטון]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Dodd, William Edward|שם = American Statesmen: Martin Van Buren|מו"ל = Houghton, Mifflin & Co.|שנת הוצאה = 1899|עמ = 76|קישור = https://books.google.co.il/books?id=kwE7AQAAIAAJ&pg=PA487&dq=%22martin+van+buren%22+defeat+sanford+senate&hl=en&sa=X&ei=ynRKVMuvAc_HgwTt_4LgBg#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20defeat%20sanford%20senate&f=false}}}} בתחילה קידם יוזמות פנימיות כגון שיפור תשתיות. בבחירות לנשיאות שנערכו בשנת 1824, תמך ואן ביורן בוויליאם ה. קרופורד לנשיאות וקיבל את האלקטורט מטעם מדינת ג'ורג'יה לתפקיד סגן הנשיא. מכיוון שאף אחד מהמועמדים לנשיאות (קרופורד, ג'ון קווינסי אדמס, אנדרו ג'קסון ו[[הנרי קליי]]) לא קיבל את הרוב הדרוש עברה ההכרעה ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. ההכרעה עצמה נעשתה רק מבין שלושת המועמדים המובילים דבר שהביא לפסילתו של קליי. בתחילה קיווה ואן ביורן שיצליח לחסום את ג'ון קווינסי אדמס, שהאלקטורים במדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] נחצו בתמיכה בינו לבין קרופורד. אולם הסנאטור סטיבן ואן רנסלר העביר את תמיכת ניו- יורק לאדאמס. לבסוף אדמס זכה בבחירות ומינה את קליי כמזכיר המדינה כאות תודה לתמיכתו בו בהבדל מקרופורד וג'קסון שהתנגדו לו. לאחר הבחירות הצליח ואן ביורן להימנע מהמחלוקות שפרצו בין המועמדים והתחיל להסתכל קדימה אל עבר הבחירות של 1828. הוא החליף את תמיכתו מן קרופורד לג'קסון (קרופורד לקה בשבץ דבר שגרם לירידה בתפקודו).
 
ואן ביורן ידע לשמור על כללי התנהגות גם מול יריביו ולא הראה שום מרירות ביחסו כלפי אדמס או קליי והצביע בעד קליי לתפקיד [[מזכיר המדינה של ארצות הברית]] על אף שהיה חלק מן ה"עסקה המושחתת" של ג'קסון.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Silbey, Joel H|שם = Martin Van Buren and the Emergence of American Popular Politics|מו"ל = Rowman and Littlefield|שנת הוצאה = 2002|עמ = 44|קישור = https://books.google.co.il/books?id=9gUwSOypTuIC&pg=PA48&dq=%22martin+van+buren%22+support+crawford+1824&hl=en&sa=X&ei=8nVKVMH3C8rHggS2wYHYBg#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20support%20crawford%201824&f=false}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Shea, M. V., editor-in-chief.|שם = The World Book Encyclopedia, Volume 10|מו"ל = W. F. Quarrie & Co|שנת הוצאה = 1920|עמ = 6026|קישור = https://books.google.co.il/books?id=4OJTAAAAYAAJ&pg=PA6026&dq=%22martin+van+buren%22+courteous+opponents+%22henry+clay%22&hl=en&sa=X&ei=ec1OVNPLJo_ksATtqoK4DQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20courteous%20opponents%20%22henry%20clay%22&f=false}}}} באותו זמן התנגד ואן ביורן לתוכניות של אדמס-קליי בענייני תשתיות פנים (כבישים, תעלות, גשרים וכדומה), כמו כן הוא סירב לתמוך בהשתתפות ארצות הברית בקונגרס של פנמה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Cole, Donald B|שם = Martin Van Buren and the American Political System|מו"ל = Princeton University Press|שנת הוצאה = 1984|עמ = 111|קישור = https://books.google.co.il/books?id=vqz_AwAAQBAJ&pg=PA111&dq=%22martin+van+buren%22+oppose+%22internal+improvements%22&hl=en&sa=X&ei=oM9OVNWaF5S1sQSD5YDADQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20oppose%20%22internal%20improvements%22&f=false}}}} כיושב ראש הוועדה המשפטית הוא ניסה לקדם מספר חוקים ביניהם (לא עבר) חוק שמחייב שדרוש רוב גדול במיוחד ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] על מנת להכריז על חוק שהוא בלתי חוקתי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Loizeau, Pierre-Marie|שם = Martin Van Buren: The Little Magician|מו"ל = Nova Science Publishers|שנת הוצאה = 2009|עמ = 51|קישור = https://books.google.co.il/books?ei=ctBOVOPWLtHLsATSjoDQAg&id=KQQQAQAAMAAJ&dq=%22martin+van+buren%22+judiciary+committee+procedure&q=%22judiciary+committee%22&hl=iw}}}} במאי 1826 חבר ואן ביורן לסנאטור תומאס הארט בנטון בדיווח על מנהל לא תקין ברשות המבצעת, בעשותו כך הלך ואן ביורן נגד השימוש שהוא עשה בעצמו בשיטת ה-"Spoils System" תוך ניסיון להעביר, ללא הצלחה, את האפשרות שנשיאים יוכלו למנות משרות כרצותם ושכל מינוי יידרש בדיווח של הנשיא לקונגרס.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Shepard, Edward M|שם = American Statesmen: Martin Van Buren|מו"ל = Houghton, Mifflin and Company|שנת הוצאה = 1989|עמ = 138|קישור = https://books.google.co.il/books?id=kwE7AQAAIAAJ&pg=PA139&dq=%22martin+van+buren%22+benton+patronage&hl=en&sa=X&ei=etFOVNf1CdTGsQTnhAE#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20benton%20patronage&f=false}}}} בשנת 1828 עבר חוק שמטרתו להגן על התעשייה במדינות הצפוניות ("Tariff of Abominations"), החוק עצמו זוהה כעבודתו של ואן ביורן. פרשנים מאותה תקופה מזהים את החוק כחלק מן מערכת הבחירות של ג'קסון, ההנחה הייתה שמרבית האנשים במדינות הדרום על אף התנגדותם לחוק ימשיכו לתמוך בג'קסון ואילו במדינות הצפון בהן תמיכתו הייתה פחותה החוק יגרום לשיפור מצבו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Ayers, William L|שם = American Passages: A History of the United States.|מו"ל = Wadsworth Cengage Learning|שנת הוצאה = 2009|עמ = 284|קישור = https://books.google.co.il/books?id=SbXS5-4QGAUC&pg=PA284&dq=%22martin+van+buren%22+tariff+1828&hl=en&sa=X&ei=5NVOVKHCJbDgsAT3toKgDQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20tariff%201828&f=false}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Richter, William L|שם = The A to Z of the Old South|מו"ל = Scarecrow Press|שנת הוצאה = 2006|עמ = 335}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Force, Peter|שם = The Northern Man With Southern Principles, and the Southern Man With American Principles: Gen. William H. Harrison and Martin Van Buren|מו"ל = Esq|שנת הוצאה = 1840|קישור = https://books.google.co.il/books?id=E3tXAAAAYAAJ&pg=PA27&dq=%22martin+van+buren%22+tariff+1828+instructions+legislature&hl=en&sa=X&ei=e9lOVJ7fKtDGsQSqjoHQDQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20tariff%201828%20instructions%20legislature&f=false|עמ = 27}}}}
שורה 233:
 
==משפחתו==
ב-[[21 בפברואר]] [[1807]] נישא ואן ביורן לחנה הואס, אשר הייתה גם כן ממוצא הולנדי. לזוג נולדו חמישה בנים ובת אחת. אברהם (1807 - 1873) בוגר ווסט פוינט ובעל קריירה צבאית, ג'ון (1810–1866) בוגר ייל ועורך-דין בניו- יורק, מרטין ג'וניור (1812–1855) שימש כמזכיר לאביו וכעורך כתביו עד מותו בטרם עת ממחלת השחפת, ווינפילד סקוט (נולד ונפטר בשנת 1814) וסמית תומפסון (1817–1876) עורך ועוזר מיוחד לאביו בעת כהונתו כנשיא.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = McCullough, Noah|שם = The Essential Book of Presidential Trivia. |מו"ל = Random House|שנת הוצאה = 2006|קישור = https://books.google.co.il/books?id=uHQuoxoL_eQC&pg=PA44&dq=%22martin+van+buren%22+hannah+smith+winfield+abraham&hl=en&sa=X&ei=cppOVOCpFdaMNpKOgJAD#v=onepage&q&f=false|עמ = 44}}}} בתם היחידה נולדה מתה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Marchese, Allison Guertin|שם = Hidden History of Columbia County|מו"ל = New York. The History Press|שנת הוצאה = 2014|קישור = https://books.google.co.il/books?id=yq7yAwAAQBAJ&pg=PA88&dq=%22martin+van+buren%22+hannah+daughter+stillborn&hl=en&sa=X&ei=v5tOVOPRCMnHgwTTrIH4CQ#v=onepage&q=%22martin%20van%20buren%22%20hannah%20daughter%20stillborn&f=false|עמ = 88}}}} לאחר 12 שנות נישואין, חנה ואן ביורן נדבקה בשחפת ונפטרה ב-5 בפברואר 1819 בגיל 35.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Silbey, Joel H|שם = Martin Van Buren and the Emergence of American Popular Politics|מו"ל = Lanham, Md: Rowman & Littlefield|שנת הוצאה = 2002|ISBN = 978-0-7425-2243-5|עמ = 88}}}} ואן ביורן לא נישא יותר עד יום מותו.
 
== בתרבות ==