דוד רידלי-כוהנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
{{מוזיקאי
|שם=דוד רידלי - כוהנה {{ש}} Ridley Kohne Dávid
|מקום לידה= וספרם , ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרית]]
|מקום פטירה= מאגלוד, ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
}}
'''דוד רידלי-כוהנה''', שמו הלידה:'''דוד כהן''' (Kohn) (ב[[הונגרית]]:'''Ridley Kohne Dávid''' {{כ}}, [[5 באפריל]] [[1812]] [[וספרם]] - דצמבר [[1892]] [[מאגלוד]]) היה כנר, מורה ומלחין יהודי-הונגרי.
 
==ביוגרפיה==
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת [[1830]] בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת [[1838]] חזר להונגריה - קודם לבאלאטונפירד , אחר כך ל[[פשט]].
בשנים 1870-18501850–1870 לימד הקונסרבטוריון של פשט ובו זמניתך היה [[קונצרטמייסטר]] של תזמורת [[האופרה של בודפשט|האופרה בפשט]].
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה [[רביעיית מיתרים]] שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר ([[ויולה]]) ועם ליפוט סוק (צ'לו).בשנים 1886-18711871–1886 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת [[1886]] לפי הזמנתו של [[ינה הובאי]] שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר [[לאופולד אאואר]] (אחרי שנת 1853) . עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן (אדמונד) זינגר (איתו ערך בשנת 1841 סיור קונצרטים ברחבי טרנסילבניה) .
מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין 4 קונצ'רטי לכינור ותזמורת.
 
==יצירות==
*1852 - יחי! - צ'רדש לכינור בליווי פסנתר
 
* - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת [[פרנץ ארקל]]
 
*1852 - יחי! - צ'רדש לכינור בליווי פסנתר
* - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת [[פרנץ ארקל]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.parlando.hu/2017/2017-1/2017-es_kerek_szuletesnaposok.pdf ימי זיכרון חשובים בשנת 2017] {{הונגרית}}
 
 
 
{{מיון רגיל:רידלי-כוהנה, דוד}}