דוד רידלי-כוהנה
דוד רידלי-כוהנה, שמו הלידה: דוד כהן (Kohn) (בהונגרית: Ridley Kohne Dávid; 5 באפריל 1812 וספרם - דצמבר 1892 מאגלוד) היה כנר, מורה ומלחין יהודי-הונגרי.
 | |
| לידה |
5 באפריל 1812 וספרם, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1892 (בגיל 80) מאגלוד, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שבהונגריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת 1830 בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת 1838 חזר להונגריה - קודם לאתר הנופש באלאטונפירדה, אחר כך לפשט.
בשנים 1850–1870 לימד בקונסרבטוריון של פשט ובו זמנית היה קונצרטמייסטר של תזמורת האופרה בפשט.
בשנות ה-1850 ייסד בהונגריה רביעיית מיתרים שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר (ויולה) ועם ליפוט סוק (צ'לו). בשנים 1871–1886 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת 1886 לפי הזמנתו של ינה הובאי שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה אחרי מותו של קרל הובר. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר לאופולד אאואר (אחרי שנת 1853) . עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן (אדמונד) זינגר (שבגיל 12 ב-1841 התלווה אליו לסיור קונצרטים בערים קולוז'וואר (קלוז') וסיביו בטרנסילבניה).
מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין קונצ'רטו ל־4 כינורות ותזמורת.
יצירות עריכה
- קונצ'רטו לארבעה כינורות ותזמורת
- 1852 - יחי! - צ'רדש לכינור בליווי פסנתר
- - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת פרנץ ארקל
- Éolienne לכינור
- 3 פנטסיות הונגריות (Magyar Ábránd)
„Hej be fényes csillag ragyog az égen“ es „Befordultam a konyhára“. 2. „Nagypénteken mossa holló fiát“ és „Helyre Kati“. 3. „Szeretlek én egyetlen egy virágom“ és „Szerelmes kántor dalai“
לקריאה נוספת עריכה
- עמ' 430 Hungary. Vallás- és Közoktatásügyi Minisztériumm pr. V. Hornyánszky, 1900
קישורים חיצוניים עריכה
- ימי זיכרון חשובים בשנת 2017 (בהונגרית)