הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יהודה לייב אוירבך"

אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
[[קובץ:YLAuerbach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים יהודה לייב אוירבך. 20–1910צולם בין השנים 1910–1920]]
 
ה[[רב]] '''חיים יהודה לייב אוירבך''' ([[יפו]], [[ד' בטבת]] [[ה'תרמ"ז]] - [[ירושלים]], [[כ"ח באלול]] [[ה'תשי"ד]]; [[31 בדצמבר]] [[1886]] - [[26 בספטמבר]] [[1954]]) היה רב, [[מקובל]] ו[[ראש ישיבה]] בירושלים בראשית המאה העשרים.
 
==תולדות חייו==
דור שביעי לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]{{הערה|אביו ר' אברהם דוב אויערבאך מצ'רנוביץ, בן ר' יהודה דוד אויערבאך, בן ר' יואל פייבל שטיין, חתן ר' דוד אויערבאך מברדיצ'וב-טבריה, בן ר' אברהם דוב מחמעלניק שהיה נשוי לביתו של רבי יעקב יוסף. אמנם, [http://toladot.blogspot.co.il/2009/04/blog-post.html לדברי רחי"ל אוירבך], ר' אברהם דב מחמלניק היה נשוי לנכדת ר' יעקב יוסף שהתייתמה וגדלה בביתו.}}, תלמידו שלתלמיד [[הבעש"ט]] ומחבר ספר ההגות החסידי הראשון [[תולדות יעקב יוסף]]. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב ב[[צ'רנוביץ]] למעלה משלושים שנה.
 
התחנך בישיבות ירושלים ו[[הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]] בגיל 18.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46|1=אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46}} לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב [[שלמה זלמן פרוש]], מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של [[נפתלי צבי פרוש-גליקמן]]. החל ללמוד קבלה מהרב [[שמעון צבי הורביץ]], ובשנת [[ה'תרס"ו]] ייסד יחד עמו את [[ישיבה|ישיבת]] המקובלים [[ישיבת המקובלים שער השמים|שער השמים]]. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה {{ציטוטון|אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל|בהקדמתו לספרו "לב חכם"}}. ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות ה[[מקובלים]] היחידות המשויכות לציבור ה[[אשכנזים|אשכנזי]]. בשנת [[ה'תרע"ו]] (1916) [[קפיטולציות|התמנה]] להיות סגן [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] [[איראן|פרס]], ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. במלשינותהדבר נודע הדבר לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא הוכרחנאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים התחילו לעזובאיבדו את ירושליםשלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.{{הערה|שם=אנצקלופדיה46}}
 
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] היה חבר [[אספת הנבחרים]] הראשונה, וממייסדי "[[מפעל התורה]]" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי [[המזרחי]], השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.{{הערה|אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47}}
בשנת [[ה'תרפ"ח]] ייסד [[תלמוד תורה]] "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת [[ה'תרצ"א]] יצא ל[[ארצות הברית]] לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת [[פשיטת רגל]]. מסע זה ארך למעלה משנתיים.
[[קובץ:Chaim Yehuda Leib and Tzivia Auerbach graves.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות]]
נמנה עם בני [[היישוב הישן]] שקיבלו באהדה מסוימת את ה[[ציונות]] וה[[עליה]] לארץ, והיה מקורב ל[[הרבאברהם יצחק הכהן קוק|רב קוק]]. יחד עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב [[אברהם דב אוירבך]] שימש הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.
 
הרב אוירבך נפטר בירושלים ב[[כ"ח באלול]] [[ה'תשי"ד]] לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1954%2F09%2F27&id=Ar01602&sk=136E73CF הרב חיים לייב אויערבך ז"ל], [[הצופה]], 27 בספטמבר 1954, עמ' 16}}
6,423

עריכות