גוש אמונים – הבדלי גרסאות

בשנים 1977–1978 הכינו במזכירות גוש אמונים "[https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/13/Initial_Settlement_Plan_1977.pdf '''הצעה לתוכנית להתיישבות ביהודה ושומרון בקיץ תשל"ז''']" בהתאם לתוכנית זו התארגנו גרעיני התיישבות. העלייה לנקודות שנקבעו בתוכנית בוצעה במסגרת "מבצע 12 הגרעינים". ההתנחלויות היו: [[מצפה יריחו]], [[נווה צוף]], [[בית אל]], [[שילה (יישוב)|שילה]], [[שבי שומרון]], [[גבעון החדשה|גבעון]], [[שא-נור]], [[קרני שומרון]], [[בית חורון]], [[תקוע]], חרס ([[אריאל]]) ו[[אלון מורה]]. ב[[ינואר]] [[1978]] ([[א' בשבט]] [[תשל"ח]]) התיישב ב[[שילה (עיר מקראית)|תל שילה]] "[[גרעין שילה]]" של גוש אמונים, כמחנה חפירות ארכאולוגיות.{{הערה|{{דבר||"חפירות שילה תמו"|1978/12/24|01600}}}}{{הערה|{{דבר||נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה|1978/07/30|00104}}}} המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל וארצות הברית ופגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז.{{הערה|{{דבר||ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין"|1978/02/01|00207}}}} הנשיא [[ג'ימי קרטר]] הודיע שהתנחלות נוגדת את [[החוק הבינלאומי]]. בפברואר 1978 אמר ראש הממשלה [[מנחם בגין]] ל[[שגריר ארצות הברית בישראל]], [[סמואל לואיס]], שמדובר ב[[חפירה ארכאולוגית]].{{הערה|{{דבר||בגין ללואיס: אין הפרת הבטחות|1978/02/02|00107}}}} "גרעין שילה" נשאר במקום, שהפך להתנחלות [[שילה (יישוב)|שילה]].