פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הבדלי גרסאות

לאחר [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי ב-2008]] והתפטרות בראון ב-[[2010]], הממשלה של [[דייוויד קמרון]] החליטה להתנגד להעמקה של שיתוף פעולה אירופי. הקואליציה בראשותו של קמרון דרשה בחינה מחדש של סעיפים הנוגעים להגירה ורגולציה באיחוד. ברקע למדיניות היו המשבר הכלכלי ו[[משבר החוב האירופי]], שהובילו להתגברות ההגירה לבריטניה מתוך מדינות האיחוד, חוסר ודאות לגבי יציבות האירו, השלכות חברתיות-כלכליות בתוך בריטניה וסימנים לעלייה של כוחות פוליטיים [[אירוסקפטיות|אירוסקפטים]] כגון מפלגת [[UKIP]]. קמרון עצמו התנגד לפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי. ב-[[23 בינואר]] [[2013]] הוא נשא נאום בו הצהיר על תמיכתו בהיותה של בריטניה חלק מהאיחוד האירופי. באותו הנאום הוא סקר את הבעיות הרבות שעומדות בפני האיחוד, הציע רפורמה מקיפה שתשנה את עקרונות האיחוד, הסביר כי ההסכמה הדמוקרטית בבריטניה לאיחוד האירופי צרה מאד, והכריז שהוא בעד קיומו של משאל עם על יציאה של בריטניה מהאיחוד.{{הערה|שמאל=כן|שם=guardian230113|The Guardian, [https://www.theguardian.com/politics/2013/jan/23/david-cameron-eu-speech-referendum David Cameron's EU speech - full text], 23 January 2013}}

ב-[[21 באוקטובר]] ניסה ג'ונסון להעלות את אישור ההסכם להצבעה פעם נוספת, אך הצעת החקיקה נדחתה על ידי יושב ראש בית הנבחרים [[ג'ון ברקו]] בטענה שאין זה מקובל לדון בשנית על הצעה מייד לאחר שנדחתה ומבלי שנערכו בה שינויים.{{הערה|שמאל=כן|Amalie Henden, [https://www.express.co.uk/news/politics/1193643/Brexit-vote-denied-rejected-John-Bercow-meaningful-vote-request-what-happens-now-Brexit Brexit vote denied: Why has John Bercow rejected Brexit vote? How does he have such power?], The Daily Express, October 21 2019}} בעקבות זאת פרסמה הממשלה את הצעת החקיקה המלאה,{{הערה|שמאל=כן| [https://publications.parliament.uk/pa/bills/cbill/2019-2020/0007/20007.pdf European Union (Withdrawal Agreement) Bill]}} שנועדה ליישם את ההסכם, והצבעה על פרטיה ועל תיקונים שונים שמציעים המחוקקים תיערך בימים הבאים. ההצעה כוללת, בנוסף לפרטים לגבי ההסדר בצפון אירלנד ולגבי תקופת המעבר, גם הבטחות לגבי שמירת זכויות העובדים לאחר הפרישה מהאיחוד.{{הערה|שמאל=כן|{{הגרדיאן|Peter Walker|What does Boris Johnson's withdrawal bill actually say?|politics/2019/oct/21/what-does-boris-johnsons-withdrawal-bill-actually-say|October 21, 2019}}}}

לפי הסכם הטיוטה בין ממשלת מיי והאיחוד האירופי, האופציה הראשונה עבור שני הצדדים היא שבמהלך תקופת המעבר לאחר הברקזיט ייחתמו הסכמי סחר ויימצאו הסדרים רגולטוריים שיאפשרו את השארת הגבול באי האירי פתוח. למקרה שבו לא יימצאו תנאים כאלה נוספה להסכם אמנה נפרדת המסדירה את סוגיית הגבול עם אירלנד.

הצעת הטיוטה של האיחוד האירופי מפברואר 2018 הייתה שצפון אירלנד בלבד תישאר חלק מאיחוד המכסים האירופי, בעוד בריטניה הגדולה תוכל להחליט על מדיניות מכס עצמאית.{{הערה|The European Commission, [https://ec.europa.eu/commission/sites/beta-political/files/draft_withdrawal_agreement.pdf Draft Withdrawal Agreement on the withdrawal of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland from the European Union and the European Atomic Energy Community], pp. 100-101, February 28, 2018}} תוכנית זו מכונה באופן לא רשמי "הבקסטופ הצפון-אירי" ('''Northern-Ireland only Backstop'''). משמעות התוכנית היא שהמסחר בין אירלנד לצפון אירלנד יוכל להתקיים ללא חיכוך הקשור במכס ולא יהיה צורך במחסומים לאורך הגבול ביניהן, אבל [[הים האירי]] יהווה מחסום מכס בין בריטניה הגדולה לבין צפון אירלנד. התוכנית ספגה ביקורת בבריטניה, ומיי עצמה טענה ש"אף ראש ממשלה בממלכה המאוחדת לא היה יכול להסכים לה". הסיבה המרכזית להתנגדות ממשלת מיי הייתה ההתנגדות של [[המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית]] (DUP) בצפון אירלנד, שתומכת ב[[יוניוניזם (אירלנד)|יוניוניזם]] (שימור האיחוד המדיני בין צפון אירלנד ל[[בריטניה הגדולה]]). לתפיסת ה-DUP תוכנית כזו תערער את האיחוד בין צפון אירלנד לבריטניה הגדולה.{{הערה|UK Parliament, House of Commons, [https://hansard.parliament.uk/Commons/2018-02-28/debates/1F0CE924-51C5-4698-B16B-0CD495082B12/Engagements?highlight=draft%20legal%20text%20that%20Commission%20published#contribution-473037CF-8AC2-4419-82C5-2E30E711F325 Engagements 28 February 2018], Volume 636}}

בעקבות הביקורת על טיוטת האיחוד האירופי, ממשלת מיי השיגה פשרה עם האיחוד האירופי לפיה לא רק צפון אירלנד, אלא הממלכה המאוחדת כולה תהווה "בקסטופ". פתרון זה מכונה באנגלית '''UK-Wide Backstop'''. לפי הצעה זו הממלכה המאוחדת כולה תישאר באיחוד מכסים עם האיחוד האירופי ותשמור על אחידות חלקית עם המשטר הרגולטורי של האיחוד האירופי. כדי למנוע פגיעה באחידות המשטר הרגולטורי של האיחוד, צפון אירלנד תהיה מחוייבתמחויבת עוד יותר לתקנות ולחוקים של האיחוד האירופי.{{הערה|שמאל=כן|Alex Barker, [https://www.ft.com/content/6e89a026-e1bb-11e8-8e70-5e22a430c1ad The Brexit backstop: bridging the EU-UK gap], The Financial Times November 6, 2018.}}{{הערה|שמאל=כן|John Campbell, [https://www.bbc.com/news/uk-northern-ireland-politics-44615404 Brexit: What are the backstop options?], BBC News, September 13, 2019}} הצעה זו הפכה לחלק מההסכם בין הממלכה המאוחדת לאיחוד במסגרת פרוטוקול מיוחד שעוסק בנושא.

בתוך הממלכה המאוחדת התוכנית ספגה ביקורת רבה, ולפי מרבית הפרשנים היא הסיבה המרכזית שמיי לא הצליחה לאשר את ההסכם עם האיחוד בפרלמנט. על אף הפשרה שהרחיבה את הבקסטופ לממלכה המאוחדת כולה, נציגי ה-DUP בצפון אירלנד המשיכו להתנגד לתוכנית מחשש שהתנאי לפיו התנאים הרגולטוריים בצפון אירלנד ישארו קרובים יותר לתנאים של האיחוד האירופי יפגע באיחוד בין בריטניה הגדולה לצפון אירלנד.{{הערה|שמאל=כן|Reuters, [https://www.reuters.com/article/us-britain-eu-nireland/northern-irish-dup-says-will-vote-against-mays-pitiful-brexit-deal-idUSKCN1NT0F7 Northern Irish DUP says will vote against May's 'pitiful' Brexit deal], November 24 2018}} היות שממשלת מיי השנייה הייתה [[ממשלת מיעוט]] שנסמכה על תמיכת ה-DUP לצורך השגת רוב בבית המחוקקים, התנגדות זו חיבלה ביכולתה לאשר את ההסכם. על אף ההתנגדות של ה-DUP, רבים בצפון אירלנד תומכים בתוכנית הבקסטופ. ב[[הבחירות לפרלמנט האירופי 2019|בחירות לפרלמנט האירופי ב-2019]] מפלגות צפון איריות שתמכו בבקסטופ זכו בכ-57% מהקולות.{{הערה|שמאל=כן|Patrick Maguire, [https://www.newstatesman.com/politics/uk/2019/05/politics-northern-ireland-changing-backstop-wont Politics in Northern Ireland is changing. But the backstop won’t], New Statesman, May 27, 2019.}}