זמן אלול – הבדלי גרסאות

יחודו של "זמן" זה נעוץ בכך שהוא מוקדש לעשיית [[תשובה (יהדות)|תשובה]], ולעבודה רוחנית מיוחדת לקראת בואם של [[הימים הנוראים]]. הדבר מתבטא באופנים שונים: לעיתים בהתארכות [[סדר מוסר]], ולימוד ספרים אחרים במקום ספרי המוסר השגרתיים, כדוגמת "[[שערי תשובה]]" של [[רבנו יונה]],{{הערה|ראו גם בפיסקה '''לקריאה נוספת'''.}} ריבוי שיחות מוסר מצד ה[[משגיח]] והתחזקות של התלמידים בינם לבין עצמם. יש שנוהגים לא לצאת מהישיבה לאורך כל הזמן, כדי להימנע מהשפעות העולם שבחוץ, ולמעט באכילה, בשינה וב[[ביטול תורה]]. [[תענית דיבור]] נפוצה אף היא בחודש אלול.{{ש}}הנחת המוצא של גישה זו היא כי כולם חוטאים בדברים רבים, כולל הצדיקים ביותר, ועל כן אין מי שלא צריך לחוש פחד לאורך כל חודש אלול מפני הימים הנוראים - ימי הדין. כפי שכותב הרב [[אליהו דסלר]]: {{ציטוטון|מה מצבנו? מי שירצה להכיר את האמת ידע ויווכח שהנו פושע בכל רגע, פושע בכל נקודה, והגרוע ביותר - שלא ידע מזה כלל|[[מכתב מאליהו]]{{הערה|כרך ב', עמ' 54}}}}.

 

{{ש}}גם בימינו הדבר נכון, אם כי בצורה פחות דרמטית: {{ציטוטון|האווירה של אלול היא אווירה של ערב משפט... עכשיו, ערב המשפט, יש אווירה לחוצה; אנשים מסתובבים עם פרצופים רציניים. אם מישהו אומר בשולחן בחדר האוכל משהו שנשמע כמו התחלה של לשון הרע, מיד יזכירו לו כולם: 'אלול, אלול'. בכלל, משתדלים לקצר בארוחות ולדבר בהן כמה שיותר בדברי תורה}}{{הערה|1={{הארץ|[[ידידיה מאיר]]|לשון הרע? ביטול תורה? פגישות לשידוכים? לא בזמן אלול|1.819113|20.8.2002}}.}}.

 

==בתנועת המוסר==

 

במהלך חודש אלול, דחפו [[ראש ישיבה|ראשי הישיבות]] ובעיקר ה[[משגיח]]ים את תלמידיהם לחשבון נפש וחזרה בתשובה, מפני החרדה שבימי הדין. הרב [[יחזקאל לוינשטיין]] אחד המשגיחים הבולטים, אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רח"ל <small>(ראשי תיבות ב[[ארמית]] של "רחמנא לצלן"; וב[[עברית]] "השם יצילנו")</small> זה מצבינו, חולים אנו במחלות אנושות, "כל ראש לחלי" ואין אנו מכירים כלל שחולים אנו. ולדוגמה המדמה בנפשו כי אלול הוא כשאר ימות השנה, הלא חולה הוא אנושות, ואילו אנו אין ימי האלול אצלנו שונים משאר הימים הרי בהכרח שחולים אנו במחלה שאיננו יודעים אודותיה.|מקור='''אור יחזקאל''', עמ' ה'}}