קרן קיימת לישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 29:
'''קרן קיימת לישראל''' ('''קק"ל''') היא [[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|מספר תאגיד 520020314}}. נוסדה כארגון [[ציונות|ציוני]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית]] ב־[[1901]] כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית [[קרקע]]ות ב[[ארץ ישראל]] והכשרתן להתיישבות [[יהודים|יהודית]]. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
 
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרורהעצמאות{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית [[סכר]]ים וניקוז.
 
==שם==
שורה 89:
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|{{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}.
 
לאחר הקמת המדינה רכשה הקרן הקיימת מידי ממשלת ישראל בשתי עסקאות ענק קרקעות [[נכסי נפקדים]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרורהעצמאות]], כך שרוב הקרקעות שבידי הקרן הקיימת היום נרכשו בשתי עסקאות אלו. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת הקרן הקיימת. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של הקרן הקיימת לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי הקרן הקיימת מידי הממשלה היו מחויבותה של הקרן הקיימת (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן­ נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}.
 
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; "