מרדכי בן-עמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 27:
בהקדמה לספרו של בן-עמי, החתומה בידי ההוצאה, יש איפיון לעבודתו ודמותו של הסופר: "בניגוד לסגנון שבסיפורים, המלא עדנה וסנטימנטליות, הסגנון שבמאמריו הוא האיש בן-עמי כמות שהוא: חריף ושנון, רותח ומוכיח, לוחם נמרצות למען הלאומיות המקורית, וכנגד כל סימן של התבוללות. טעמו זה שעמד בו עד יומו האחרון".{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223754:0}}
 
היה כוח ועוצמה בדבריו, הספיד אותו [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] במלאת שנה למותו, שהשפיעו ישירות והטביעו את חותמם, גם אם לא תמיד נאמרו בצורה מנומסת.{{הערה|[[חיים נחמן ביאליק]], "[http://benyehuda.org/bialik/dvarim_shebeal_peh90.html על בן-עמי]" [<nowiki/>[[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן יהודה]]]}} יצירתו הפובליציסטית והספרותית כאחת אמנם לא הצטיינה, לדברי ביאליק, מבחינה אמנותית, אך דבריו יצאו מן הלב ונכנסו אל הלב. הוא נלחם בהתבוללות, נלחם בממשלה [[רוסיההאימפריה הצאריתהרוסית|הצאריסטית]], דגל בהתלהבות ב[[לאומיות]], אהב את הטבע, והעלה על רף גבוה את העממיות בסיפוריו.
 
כך תיאר בן-עמי את הופעתו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] בקונגרסב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הראשון]] בבזלב[[בזל]]
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מ. בן-עמי, בתוך: יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה מראשיתה ועד ימינו, עמ' 142|תוכן=על הבמה עולה בנחת הרצל [...] לפנינו דמותו המופלאה של בן מלכים, עם מבט עמוק ומרוכז, נאה ונוגה כאחד. שוב אין זה אותו הרצל ההדור מווינה, אלא אחד מבית דוד שקם לפתע פתאום מקברו בכל תפארתו האגדית. האולם כולו מלא רטט כזה, כאילו התרחש לעינינו פלא הסטורי. וכלום לא היה זה פלא? [...] במשך רגעים אחדים רעד העולם מזעקות ששון, מחיאות כפיים, קולות קוראים ורקיעה ברגל. נדמה היה כאילו החלום של עמנו במשך אלפיים שנה נפתר עתה ולפנינו עומד משיח בן דוד. }}