המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות

מתחילת תקופת המנדט ועד לסיומו הייתה המערכת המינהלית הבריטית מורכבת בעיקר מאנשי [[השירות הקולוניאלי]] הבריטי המורגלים ביחסים שבין השליטים הקולוניאלים לבין מי שכונו "נייטיבס" (אנגלית: Natives) - "[[ילידים]]". הבריטים הרגישו את עצמם לרוב כנתונים בין הפטיש וה[[סדן (נפחות)|סדן]], מצד אחד, המחויבות שנתנו לסייע בהקמת "בית לאומי ליהודים", ומצד שני, המחויבות הבריטית על פי הצהרת בלפור שלא לפגוע בזכויותיהן של הקהילות הלא-יהודיות בארץ וכן הצורך שלהם להתמודד מול התנגדות היישוב הערבי למעשה הציוני. חלק מההנהגה הייתה מסויגת בתמיכתה במטרות הציוניות, לדוגמה הנציב העליון [[הרולד מקמייקל]] ואנשי ממשל כגון [[ג'יימס פולוק]], [[ארנסט ריצ'מונד]] ו[[אדוארד קית'-רוץ']]. לעומתם, אחרים אהדו את היישוב והתנועה הציונית כדוגמת הנציב העליון [[ארתור ווקופ]], [[וינדהאם דידס]] ו[[לואיס אנדרוס]].