איציק מאנגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:סופרי יידיש ל קטגוריה:סופרים כותבי יידיש using Cat-a-lot |
ביוגרפיה |
||
שורה 26:
ב"[[שירי המגילה|מגילה לידער]]" (שירי המגילה), שאותם פרסם בוורשה שנה לאחר מכן, שילב דמויות מ[[מגילת אסתר]] עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת [[המאה ה-20]]. שירים אלו החיו את מסורת ה"[[פורים שפיל]]" (חגיגות [[פורים]] שבהן הוצגה מגילת אסתר; הם הומחזו ב-[[1965]] כ[[מחזמר]] בשם "[[המגילה]]"). ספרו ה[[סאטירה|סאטירי]] "דאָס בוך פון גן-עדן" ([[סיפור גן-העדן]]) עמד על תפיסת [[גן העדן]] אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות.{{הערה|על כך ראו: {{אוניברסיטת חיפה|תמר אייל|תשתיות פולקלוריות בפרוזה של איציק מאנגר - פנטסיה ועדות|589944|2009}}.}} בשנת [[1942]] הוציא לאור בלונדון את ספרו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שבו נדפס גם שירו הידוע [[אויפן וועג שטייט א בוים|"אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" (על הדרך עץ עומד)]], שהתפרסם בלחנו של [[פיליפ לסקובסקי]], וכן שיר הקינה [[תחת חורבות פולין|"אונטער די חורבות" (תחת החורבות)]], שהתפרסם בלחנו של [[שאול ברזובסקי]]. בשנת [[1951]] איגד לראשונה את כל שירי התנ"ך שלו, "מדרש איציק", שראה אור בפריז. בשנת [[1952]] הוציא בניו יורק את ספר שיריו המקובצים "ליד און באלאדע" (שיר ובלדה).
ב-[[1939]] נמלט מאנגר מפני [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ל[[פריז]], שם ניסה לפלס את דרכו ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בלא הצלחה, ולאחר טלטולים רבים עלה בידו להגיע ל[[לונדון]] ולאחר מכן, בשנת [[1951]] השתקע ב[[ניו יורק]]. הוא ביקר ב[[ישראל]] לראשונה כאורח לרגל [[תערוכת העשור]], ובשנת [[1966]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] כשהוא כבר חולה, ונפטר ב[[גדרה]] לאחר מחלה ממושכת בשנת [[1969]]. נקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]], בהלוויה שבה השתתפו אלפים.{{הערה|{{מעריב||אלפים השתתפו בהלוויה של המשורר איציק מאנגר|1969/02/24|00205}}.}} הותיר אחריו את רעייתו גניה.
בסוף שנת [[1968]], חודשים ספורים לפני מותו, נוסד [[פרס ספרותי]] על שמו: [[פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש]], שחולק משנת [[1969]] ועד [[1999]].
| |||