הומור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סוגי הומור: תיקון גרש, replaced: ד''ר ← ד"ר
מ בוט החלפות: \1אפ\2
שורה 47:
במהלך [[המאה ה-17]], ב[[בריטניה]], היה מקובל מבחינה חברתית לצחוק על חשבונם של מוגבלים שכלית או גופנית. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], בעקבות השפעת ה[[הומניזם]], השתנתה הגישה וההומור הוגבל, בניגוד ל[[אירוניה]], [[סאטירה]] ו[[סרקזם]], לצחוק על נושאים מקובלים מבחינה חברתית. בעל חוש הומור נחשב אדם בעל תכונות טובות, כזה שמתבדח רק על חשבון עצמו. הבחנות אלה אינן תקפות יותר.
 
ההומור, המשעשע ומבדר רבים, יכול להיות פוגעני מאוד כלפי יחידים ואף קבוצות. ידועות הבדיחות המייחסות לבני לאומים שונים תכונות מבזות, כמו: טמטום, קמצנות, רשעות ועוד. גם בדיחות השמות ללעג אדם בודד, בעיקר אישיות ידועה, תוך התמקדות באיפיוניםבאפיונים שלו, אמיתיים או מדומים, עלולות לגרום לו פגיעות קשות מאוד. בישראל זכורות הבדיחות שסופרו על חשבונו של אחד משרי החוץ לשעבר, בדיחות מרושעות, שניסו לגמד את דמותו תוך ייחוס מיני עלילות בדויות. גם אחד משרי המשפטים לשעבר בישראל זכה לכך שדמותו הפכה לנלעגת בתוכנית טלוויזיה פופולרית, ללא כל קשר לתכונותיו במציאות, אך הפרודיה נקלטה והשפיעה על הקהל הרחב.
 
ההומור שימש כנשק פוגעני בידי חסידי אידאולוגיות שונות, כנגד האידאולוגיות היריבות. ב[[גרמניה הנאצית]] נעשה שימוש מניפולטיבי ב[[קריקטורה|קריקטורות]] שנועדו לגמד את היהודים ולעשות להם [[דמוניזציה]]{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8395 דר שטירמר] באתר של ספריית מט"ח}}. עם היעלמות המשטר הנאצי, הטכניקה הזאת לא נעלמה ובסגנון דומה השתמשו [[קריקטוריסט]]ים כנגד יריבים אידאולוגיים בתקופת [[המלחמה הקרה]]{{הערה|1=[http://www.loc.gov/rr/print/swann/herblock/fire.html HERBLOCK'S HISTORY]}}.