חתים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 50:
המלך החתי היה ה[[כהן]] הגדול, שר הצבא וה[[שופט (בית משפט)|שופט העליון]] של מדינתו. מלכים לעיתים נתכנו גם בשמות דוגמת שמשי וכנראה גם לברנש. האלהה נערכה למלכים מתים בלבד, ולמרות תפקידם כשליחי אל הסערה על פני האדמה, הם לא נתפסו כאלים בחייהם. לפנכוש אף היה הכוח לגזור את דינם מוות, אם פשיעתם הצדיקה עונש זה. מעמדן של הנשים בכלל היה טוב. לנשות המלך, תוּוַנַנַ בלשון החתים, הייתה השפעה ניכרת בחצר המלוכה. ידועות נשים חתיות, דוגמת [[פודוחפה|פּוּדוּחֶפַּה]] אשת [[חתושיליש השלישי]], אשר החזיקו בכוח רב. לנשים היו תפקידים דתיים משלהן והן המשיכו להחזיק בתוארן עד מותן, אפילו אם הן התאלמנו והייתה מלכה חדשה בפועל.
 
חפירות גילו אוסף של כמאתיים חוקים שרוכזו על שני לוחות. החוקים שייכים לתקופות עתיקות ולמודרניות גם יחד, ומראים שהחוקה החתית התפתחה בכיוון של הקלה בעונשים. במערכת החוקים מוזכרות מגוון עבירות ומצבים. בין העבירות ראשיות היו [[רצח]], [[אונס]], מעשי סדום בבעלי חיים, חוסר ציות ועיסוק ב[[כשפים]] מצד העבדים. עונש המוות ניתן עבור החמורותהעבירות שבעבירותשנחשבו לחמורות ביותר: כישוף וסירוב לצו המלך. הטלת מום התאפשרה בהתאם לחומרת המעשה ובתנאי שהפושע הוא עבד, וזאת בניגוד מסוים לחובת האדונים לשמור על חייהם וגופם של העבדים. נושאי סחר ותעסוקה נדונו גם כן, ובמקרה הצורך נפלה חובת הפיצוי הכלכלי על הצד הפוגע. הפיצוי הכספי והקנס היו העונשים השכיחים והמקובלים ביותר. ייתכן כי ל[[חוקי חמורבי]] הייתה השפעה על מבנה אוסף החוקים החתיים, אך בניגוד להם ולחוקי המקרא לא הייתה מדיניות של ענישת [[עין תחת עין]] אלא פיצוי כספי.
 
===כלכלה===
שורה 56:
רוב האוכלוסייה החתית היו עובדי האדמה. עם בעלי המלאכה נמנו [[קדרות|קדר]]ים, [[סנדלר]]ים, [[נגרות|נגר]]ים ונפחים. מרבית כלי ה[[מתכת]] החתיים נעשו מ[[ברונזה]], אך ידוע לנו כי החתים היו מסוגלים גם לעבודת ה[[ברזל]]. ה[[כסף (יסוד)|כסף]] היה אמצעי מסחרי וניתן לאתר את מקורו ב[[הר הטאורוס]] עתיר הכסף. עדיין עומדות בסימן שאלה מידת השליטה של מלכי החתים על ההרים הללו ויכולתם להפיק כמויות גדולות של כסף מהם.
 
הכלכלה התבססה ברובה על [[חקלאות]], והיבולים הנפוצים ביותר היו [[חיטה]] ו[[שעורה תרבותית|שעורה]]; אולם האבניים נכנסו לשימוש בחת מאוחר מבאזורים אחרים. ה[[דבש]] היה חלק עיקרי וחשוב בתזונה, והחתים נודעו כמומחים בהפקתו. המשק החי התבסס בעיקר על [[בקר]], [[צאן]] ו[[חזיר הבית|חזירים]]. ה[[שכרשיכר]] היה משקה עממי שהופק משעורים קלויות ונשתה בעזרת קשים מכדי חרס גדולים בעודו חם. ל[[יין]], וִיגַנַה בנשילי, נודעה חשיבות רבה, ועל הכרמים החתיים גונן החוק.
 
החתים הרבו להשתמש ב[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] בעלות אופנים גדולים. כלי זה שימש אותם גם ככלי תחבורה וגם ככלי מלחמה והתפשט בכל המזרח הודות למהירותו וגמישותו. בקרבת [[חתושש]] התגלה אוסף של אלפי לוחות חמר. היה זה מדריך מלא ומפורט להפליא לגידול [[סוס]]ים שנכתב ב[[נשילי]] במאה ה-14 לפנה"ס. כתבים אלו מלמדים על החשיבות שהייתה לסוסים בקרב החתים. אף על פי שהם לא היו הראשונים לגדל סוסים ולטפל בהם וגם לא הראשונים לבנות מרכבות, הם שכללו את גידול הסוסים ואת השימוש בהם לתחבורה עד לבלי הכר. ה[[חמור]]ים היו לחיות מסע.