אינוורסיה (מטאורולוגיה) – הבדלי גרסאות

 

==רקע==

בשכבות האטמוספירה הנמוכות, עד לגובה של 10 ק"מ לערך (ה[[טרופוספירה]]), טמפרטורת האוויר יורדת (מתקררת) ככל שעולים בגובה. הדבר נובע בעיקר עקב התרחקות מקרקע כדור הארץ שמתחממת מקרינת השמש, וכן מפליטת קרינה ארוכת גל מכדור הארץ. חימום האטמוספירה ישירות מקרינת השמש הוא זניח יחסית.

 

האינוורסיה מהווה מצב [[יציבות האוויר|יציב]], כיוון שאף אם באופן תאורטי [[חבילת אוויר]] קרה העולה אנכית לא תעבור [[התקררות אדיאבטית]], עדיין היא תימצא בסביבה חמה ממנה ולכן תשקע.

 

 

 

==השפעה על זיהום האוויר==

מפני יציבותו, מועד בסיס האינוורסיה להצטברות [[זיהום אוויר]] אשר מתקשה להתפזר אופקית. שכבת האינוורסיה, בכל גובה שתהא, מתפקדת למעשה כ"מחסום" או "תקרה", ולכן השכבות שמעל שכבת האינוורסיה אינן משמעותיות ברמה המטאורולוגית. בשל עובדה זו, לאינוורסיה חשיבות אדירה בהיבט של זיהום האוויר.

 

 

רום (גובה) שכבת האינוורסיה משפיע בצורה שונה על מקומות בעלי גובה שונה. לשם דוגמה, בסיס שכבת האינוורסיה המצוי בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הקרקע, מאפשר באופן רגיל את פיזור זיהום האוויר המופק בקרקע בצורה נסבלת. אך מצב זה נכון עבור ערים או יישובים השוכנים בגובה נמוך, כמו ערי [[מישור החוף]], בהם לאוויר המזוהם תהיה האפשרות לעלות 1,000 מטרים באטמוספירה ובכך יורחק הזיהום בצורה משמעותית מפני הקרקע. לעומת זאת, בערים או יישובים השוכנים בגובה רב, ייתכן כי ישרור זיהום אוויר כבד על אף ששכבת האינוורסיה תהיה באותו הגובה. למשל, העיר [[ירושלים]] שוכנת ברום ממוצע של 800 מטרים מעל פני הקרקע, ועל כן, כאשר בסיס שכבת האינוורסיה נמצא ברום של 1000 מטרים בלבד, הרי כי זיהום המופק בירושלים יוכל לטפס כ-200 מטרים בלבד עד שיעצר בשכבת האינוורסיה. ביום מעין זה, צפוי להימדד בירושלים זיהום אוויר גבוה משמעותית מזה הנמדד במישור החוף.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://svivatit.com/2017/02/13/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%94/|הכותב=דר' רויטל גולדשמיד|כותרת=מי את אינוורסיה?|אתר=סביבתית- דיווח מפגעי סביבה.|תאריך=2017-02-13|תאריך_וידוא=2017-03-20}}}}

 

[[קטגוריה:מטאורולוגיה]]

[[קטגוריה:סביבה]]