קרב אמאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פיקוד: הגהה, replaced: חיצונים ← חיצוניים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 14:
| מפקד ראשון = [[ניקנור]], גורגיאס
| מפקד שני = [[יהודה המכבי]]
| כוח ראשון = כ-10,000 חיילים, שתוגברו בידי כ-10,000 מתיוונים{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], מלחמות החשמונאים, [[יד יצחק בן -צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980 עמ' 53 ו-184}}
{{הערה|1=על פי ספר מקבים הצבא הסלווקי היה עצום, אך המספר נראה מופרז מאוד. "ויבחר ליסיאס את תלמי בן דורימנס ואת ניקנור ואת גורגיאס, אנשים גיבורים מרעי המלך, [ל"ט] וישלח עמם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים, ללכת אל ארץ יהודה, להשחיתה כדבר המלך. [מ'] ויסעו עם כל צבאם, ויבואו ויחנו ליד אמאוס, בארץ המישור." וראו גם [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0146%3Abook%3D12%3Awhiston%20chapter%3D7%3Awhiston%20section%3D3 יוספוס, קדמוניות 12.298-304]}}
| כוח שני = לפחות 6,000. מתוכם פעלו 3,000.
שורה 36:
הרכב הצבא הסלאוקי איננו מפורט בספר מקבים א', ואילו ספר מקבים ב' מדגיש את הגיוון הלאומי של החיילים הסלאוקים. דבר שמהוה נקודת חולשה של הצבא הסלאוקי. ברוך קנאל מעריך כי רק "החיל שתחת פיקודו של גורגיאס היה חיל מקצועי, ואילו שאר הצבא - היו חיל המילואים שגויס מערי החוף יחד עם השירותים". ומוסיף כי "נספחו סוחרי עבדים שבאו לקנות את השבויים - כי בניצחון הקל על היהודים לא הטילו ספק".
 
צבאו של יהודה המכבי, על פי הערכתו של [[בצלאל בר כוכבא|בר כוכבא]] מנה לפחות 6,000 חיילים{{הערה|בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, [[יד יצחק בן -צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980, עמ' 202-203}}. בספר מקבים א' מתואר שיהודה בוחר במצפה 3,000 מחיילים האיכותיים מתוך כלל חייליו למבצע הפשיטה הקשה, שדרש יכולות מקצועיות גבוהות.
 
==ההכנות לקרב==
גם הפעם ירד הצבא הסלאוקי לאורך השפלה והגיע ליהודה מן המערב. הצבא היווני הקים מחנה מבוצר בתוך [[עמק איילון]], לא רחוק מאמאוס, שנמצאה במקום טקטי נוח ששומר על המבואות להרי יהודה{{הערה| על פי ברוך קנאל "אמאוס מילאה בימי קדם את מקומה של [[לטרון]] הסמוכה, כמקום השומר על המבואות להרי יהודה...ובאזור זה התחוללו לא מעט קרבות: גם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ובימי [[מלחמת העצמאות]]. גם בתקופה הרומית במקום זה חנה הלגיון הרומאי החמישי (המקדוני)"}}, ושעל שמה קיבל הקרב את שמו (לא הרחק מלטרון של ימינו). אמאוס שוכנת על פרשת דרכים וניתן לעלות ממנה לכיוון ירושלים בדרכים אחדות. דרכים אלה אל לב ארץ יהודה הן קשות ומבותרות ואף מסוכנות יותר, מזו שעברה דרך בית חורון שבה הובס הצבא הסלאוקי בקרב הקודם, אך גם דרכים אלה שימשו בעת העתיקה את הצבאות הפולשים. עם זאת, דרכים נוחות מחברות את אמאוס לשפלה וגם האוכלוסייה במקום הייתה ידידותית יחסית. ייתכן שלבחירת מיקום המחנה בצומת של דרכים אחדות היו כמה שיקולים. ייתכן שביקשו לטהר את הדרכים בזו אחר זו, או אף לפצל את כוחם כדי לכסות שטח רב יותר.{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], מלחמות החשמונאים, [[יד יצחק בן -צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980, עמ' 184-185}}.
 
צבאו של יהודה המכבי התרכז ב[[מצפה (עיר מקראית)|מצפה]]{{הערה|מזוהה כיום ב[[נבי סמואל]] {{coord|31.832967|N|35.180641|E|type:landmark|display=inline}} או ב[[תל א-נצבה]] {{coord|31.885484|N|35.216460|E|type:landmark|display=inline}} (נבי סמואל על פי קנאל, אבי-יונה ובר-כוכבא. ותל א-נצבה על פי הר).}}. המורדים, שהונעו מרגש דתי חזק, קיימו עצרת [[תפילה]] המונית. כמו כן, צמו במשך יממה וערכו טקסים דתיים שונים. הטקסים השונים, שבוצעו במתכונת דומה לטקסים המוזכרים בספרי הנביאים נועדו לרומם את מורל הלוחמים. הפעולות שננקטו להפעלת האלוהות לקראת קרב אמאוס: [[צום]], צעקה, תקיעה ב[[חצוצרה|חצוצרות]], חגירת שק ואפר, פרישת ספרי ה[[תורה]], נשיאת בגדי [[כהן|כהונה]], ביכורים, מעשרות, מינוי מפקדים, שילוח היראים וכו'{{הערה|נאום יהודה. [[אוריאל רפפורט]], ספר מקבים א': מבוא, תרגום ופירוש (ירושלים: יד יצחק בן -צבי, 2004), 153. פעולות אלה מזכירות באופן חלקי את הפעולות שננקטו ב[[ספר שמואל]] [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t08a07.htm א', ז'].}}.
 
== שדה הקרב==