עיריית ירושלים – הבדלי גרסאות

כראש העיר מונה [[מוסא כאט'ם אל-חוסייני]] ב-[[1918]], אך הוא הודח שנתיים מאוחר יותר בגלל מעורבותו בהפגנות של [[מאורעות תר"פ]]. ביוני 1920 מונתה עירייה חדשה של ששה חברים. לראש העיר מונה [[ראע'ב נשאשיבי]] הנוח יותר לשלטונות ולסגנו נתמנה [[דוד ילין]].{{הערה|{{הצפירה||דוד ילין סגן ראש העיר בירושלים|1920/06/06|00301}}}} עם התבססות [[המנדט הבריטי]] נתפתחה מסורת דמוקרטית יותר של בחירות לראשות העירייה ולמועצתה. בשנת 1927 התקיים מפקד לקראת הבחירות. בעלי זכות הבחירה היו משלמי מסי העירייה או מס ורקו{{הבהרה}} אשר היו אזרחים ארץ ישראליים. מפאת האחוז הגבוה של נתיני חוץ בקרב היהודים, בגלל הוצאת חלק מהשכונות היהודיות מחוץ לתחומי העיר, ולטענת היהודים בגלל אי הקפדה עם הלא יהודים על תשלום מיסים, ירד משקלם של היהודים במפקד ונרשמו כ-1300 יהודים, כ-1600 מוסלמים וכ-1000 נוצרים.{{הערה|{{דבר|י. שוכמן|מה קרה בירושלים?|1927/03/10|00200}}{{ש}}{{הצפירה|בן רפאל|חטא חטאה ירושלים|1927/04/08|00206}}}} בעקבות זאת, הוקצו למוסלמים 5 מקומות, ליהודים 4 ולנוצרים 3. בקרב היהודים הושגה הסכמה על רשימה אחת של ארבעה נציגים: [[יצחק בן -צבי]], [[חיים סלומון]], [[יצחק שמעיה אלישר]] ו[[אליהו יוסף שמאע|אליהו שמאע]], נציג [[אגודת ישראל]]. בקרב הנוצרים והמוסלמים הוגשו מספר רשימות והתקיימו בחירות,{{הערה|{{דבר||נבחרי היהודים לעירית ירושלים|1927/03/22|00105}}}} בהן הכריעו היהודים בעד נציגים נוצרים ומוסלמים מתונים, בעיקר אנשיו של נשאשיבי.{{הערה|{{הצפירה|שמואל טשרנוביץ|יום ההכרעה בירושלים|1927/04/15|00203}}}} מתוך שמונה נציגי הערבים, ששה היו תומכי נשאשיבי: 3 מוסלמים ו-3 נוצרים.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929]]''', עמ' 194.}} בשנת 1930 התפטרו הנציגים היהודים מהעירייה לאחר שהרגישו שאין להם כל השפעה על העירייה.{{הערה|{{דבר|יעקב שמשון שפירא|לשאלת עירית ירושלים|1933/06/09|00306}}}} בראשית 1932 הועלתה הצעה לחלוקת העיר ל-4 אזורים בעלי עיריות נפרדות שתשלחנה נציגים לעירייה העליונה המשותפת.{{הערה|{{דואר היום|"במערכה"|לקראת עיריה עברית נפרדת בירושלים|1932/01/10|00302}}}}