קרבות רמלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כולתם->יכולתם - תיקון תקלדה בקליק |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 9:
המלך הצלבני [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים]] ירש ממלכה קטנה חסרת רצף טריטוריאלי האוחזת בגב ההר‚ ובקטע מאזור [[שפלת החוף]] קומץ מבצרים בטריטוריה עוינת‚ צבא קטן של [[אביר]]ים חסרי משמעת ואוצר מדינה ריק ממשאבים. האתגר הצבאי היה הבטחת הדרך אל [[ירושלים]] מ[[רמלה]]. האיום העיקרי שכן במערב - ממצרים הפטאמית שגדודי צבא ושודדים הקשורים אליהם פשטו על [[שיירה|שיירות]] מסחר ו[[עולה רגל|עולי רגל]] [[נצרות|נוצריים]] מ[[מבצר]]ים ומאחזים בדרום ארץ הקודש‚ שמים ללעג ומבחן את השלטון הצלבני. מבחן ראשון נסתיים בניצחון צלבני ברור ב[[קרב אשקלון]] במהלכו נהדף צבא משלוח מצרי מגבול הארץ בשנת [[1099]].
בחודש נובמבר [[1100]] פנה באלדווין הראשון אל לב הבעיה ותקף את קיני השודדים הבדואים שישבו ב[[בית גוברין (עיר קדומה)|מערות בית גוברין]]. הצבא הצלבני הרג את יושבי המערות וסתם את פתחיהן. בשנת [[1101]]‚ דחקו הצלבנים את רגלי הפטאמים בארץ הקודש וכבשו את עיר הנמל [[ארסוף]] ביום [[29 באפריל]] לאחר מצור קצר של שלושה ימים. עם כיבוש ארסוף פנו הצלבנים בסיוע צי [[
===כיבוש קיסריה===
שורה 15:
{{ערך מורחב|קיסריה}}
בתקופה הצלבנית – תחילת [[המאה ה-12]] נשארו רק שרידים מועטים מקיסריה ה[[הורדוס|הרודיינית]] והנמל העתיק. קיסריה הערבית הייתה – ככל הנראה – דומה בגדלה לקיסריה הצלבנית שהריסותיה מעטרות היום את חוף הים. לאחר מצור של שבועיים נכבשה העיר בהתקפה על החומות ביום ה-[[17 במאי]]. אוכלוסיית העיר שנמלטה למסגד נטבחה. ממוות ניצלו רק הנשים, הקאדי, ומפקדה הצבאי של העיר. העיר עצמה [[שוד|נבזזה]] ובתוך השלל מצאו המלחים הגנואזיים, באחד מבתי העיר, כלי זכוכית בצבע ירוק. הכלי נלקח
[[מסגד]] קיסריה הפך ל[[קתדרלה]] שהוקדשה ל[[פטרוס הקדוש]], והעיר הוכרזה מרכז [[בישופות קיסריה]].{{הערה|1=[[יהושע פראוור]], תולדות ממלכת הצלבנים בא"י, [[מוסד ביאליק]], 1963 כרך א' עמוד 180-177}}
שורה 217:
===כיבוש עכו על ידי הצלבנים===
{{ערך מורחב|המצור על עכו (1104)}}
התבוסה המצרית ב[[קרב רמלה השני]] והפיאסקו של המסע באביב [[1103]] החלו לגבות את מחירם על יכולתה של מצרים להמשיך במסעי מלחמה כושלים. ומאידך עורר את הצלבנים להעמיק את אחיזתם ב[[מישור החוף]] וערי הנמל הפזורות לאורכו. בשנת 1103 יצא בלדווין במסע כנגד [[עכו]] ששימשה ריכוז לגדודים מצרים ומוסלמיים מקומיים שהיו פושטים על אזור חיפה ומנתקים את הדרך בין חיפה ונסיכויות הצפון ל[[קיסריה]]. תחילה פעל בלדווין לטיהור הכרמל משודדים ובאותה שנה הטיל מצור על עכו עצמה. המצור נכשל מחוסר צי צלבני שמנע הטלת בלוקדה על העיר מצד הים.{{הערה|1=Steven Runciman, A History of the Crusades, Cambridge university press, 1952 {{ISBN|0521061628}} עמוד 87 }} בחודש מאי [[1104]] הופיע בחופי הארץ צי מ[[
עליית כוחה של ממלכת הצלבנים שכיבוש עכו היה שיא חדש בהתגלמותה הכתה גלים בעולם המוסלמי השכן לממלכת ירושלים. קולות מרמור עלו על אי יכולתם של הפטאמים לסלק את הפולש ושאננותם של שליטי דמשק, קולות אלו מהווים את ניצני ההכרה כי ממלכת ירושלים נאחזה בארץ ישראל ובירושלים בפרט, וכי החזקתם בארץ ישראל היא בעלת אספקטים של מלחמה בין דתות.
|