סלית'רין – הבדלי גרסאות

סלית'רין הוא אחד מארבעת מייסדי הוגוורטס, והוא ידוע כערמומי, שאפתן ובעל יכולת לדבר עם נחשים (לחשננות) ואף מכונה 'לשון הנחש'. [[הארי פוטר וחדר הסודות|בספר השני]] מתגלה כי החשיבות שסלית'רין ייחס לטוהר דם, גרמה לקרע בין מייסדי בית-הספר (בעיקר עם גריפינדור), מה שהוביל לעזיבתו. סלית'רין הקים בחשאי את חדר הסודות ושיכן בו את נחש ה[[בסיליסק]], מתוך מטרה שיורשו ישחרר את הבסיליסק וכך יטהר את הוגוורטס מכל אלו שאינם טהורי דם. בסופו של דבר מתגלה שהיורש של סלית'רין הוא וולדמורט, צאצאו הרחוק. סלית'רין הותיר אחריו קמע, אשר עבר מדור לדור במשפחתו, עד אשר הגיע למשפחת גונט (משפחת אימו של וולדמורט). וולדמורט הצליח להשיג את הקמיע, והפך אותו להורוקרוקס. אותה המריבה עם גריפנדור אינה מפסיקה לאורך הדורות אלא ממשיכה בין שני הבתים עד שנהפכת למסורת.

 

[[קובץ:938868dracomalfoy.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''מימין לשמאל:''' פנסי פרקינסון ([[ג'נביב גונט]]), וינסנט קראב ([[ג'מי ויילט]]), [[דראקו מאלפוי]] ([[טום פלטון]]) וגרגורי גויל ([[ג'ושוע הרדמן]]).]]

*'''וינסנט קראב וגרגורי גויל''' לומדים באותה שכבה עם הארי פוטר, והם חבריו הטובים ביותר של [[דראקו מאלפוי]]. גויל וקראב מלווים את מאלפוי בקביעות, ומשמשים עבורו כמעין [[שומר ראש|שומרי ראש]]. הם מתוארים כבריונים שמנים ושתקנים וכתלמידים לא מוצלחים. בספר השני הארי ורון מתחזים אליהם באמצעות [[שיקוי פולימיצי]], על מנת לברר האם דראקו מאלפוי הוא היורש של סלית'רין. בספר השביעי הם מצטיינים בלימודי קסמים אפלים, המועברים על ידי אוכלי מוות שהשתלטו על הוגוורטס. האבות של שניהם היו אוכלי מוות. בסיום הספר קראב מנסה לרצוח את הארי, רון והרמיוני בחדר הנחיצות באמצעות "שלהבת שדים" (קסם אפל מסוכן), אך גויל ניצל ממוות הודות לרון ויזלי. קראב, לעומת זאת, לא מצליח להימלט ונהרג כתוצאה מהקסם שלו עצמו.

*'''מרכוס''' (גם '''מרקוס''') '''פלינט''' - הקפטן של קבוצת סלית'רין בקווידיץ' בשלושת הספרים הראשונים. שחצן.

 

 

 

[[קטגוריה:הארי פוטר]]