המניפסטים הסוריאליסטים – הבדלי גרסאות

ב -1929 ביקש ברטון מהסוריאליסטים להעריך את "מידת הכשירות המוסרית" שלהם, ויחד עם חידודים תאורטיים אחרים הנפיקו את המניפסט השני של הסוריאליזם. המניפסט הוחרם על ידי סוריאליסטים שלא רצו להתחייב ל[[פעולה קולקטיבית]] בהם: בארון, דסנוס, בופארד, מישל ליריס, [[רמון קנו]], [[ז'אק פרוור]] ו[[אנדרה מסון]]. בהדפסה נוספת שהודפסה עם שחרורו של המניפסט, חתמו סוריאליסטים שנותרו נאמנים לברטון והחליטו להשתתף בפרסום חדש שכותרתו " סוריאליזם בשירות המהפכה". המשתתפים, כללו את מקסים אלכסנדר, לואי אראגון, ג'ו בוסקה, [[לואיס בוניואל]], רנה צ'אר, רנה קריבל, [[סלבדור דאלי]], פול אלואר, [[מקס ארנסט]], מרסל פוריה, קמיל גומאנס, פול נוגה, בנג'מין פר, פרנסיס פונג, מרקו ריסטיץ', ז'ורז' סאדול, איב טאנגי, אנדרה תירון, [[טריסטן צארה]] ואלברט ולנטין.{{הערה|Gérard Durozoi, History of the Surrealist Movement, transl. Alison Anderson (Chicago, 2002), p. 193.}}

 

 

==לקריאות נוספות==