משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות

[[קובץ:GRSchuKriseEngl.png|ממוזער|בשני העשורים שקדמו למשבר הכלכלילמשק, כלכלת יוון הייתה במגמה כללית של צמיחה חיובית. התוצר הלאומי הגולמי (באדום, ציר השמאלי) הלך וגדל. לצד זאת החוב הציבורי (שחור, ציר שמאלי) ושיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר (ורוד, ציר ימני) עלו גם כן. עם פרוץ המשבר, הכלכלה היוונית נכנסה למיתון והחוב המשיך לעלות.]]

במהלך שני העשורים שקדמו להצטרפותה לגוש האירו, יוון סבלה מ[[אינפלציה]] גבוהה, חוב גבוה ביחס ל[[תוצר לאומי גולמי|תוצר]], [[צמיחה]] נמוכה, ושורה של משברים הקשורים ב[[שער חליפין|שער החליפין]] של ה[[דרכמה|מטבע המקומי]].{{הערה|שם=קאטו-491|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 491.}} התקווה של היוונים הייתה שהצטרפות לגוש האירו תעזור לייצב את האינפלציה ותיצור תנאים נוחים יותר לצמיחה. עד שנת [[2008]] ציפייה זו אכן התגשמה ברובה. ההצטרפות לאירו אפשרה ליוון ללוות כסף ב[[ריבית]] נמוכה יחסית. בעוד שבשנות התשעים יוון נדרשה לעיתים לשלם ריבית של כ-10% או יותר על חלק מההלוואות שלה, מצבה החדש אפשר לה ללוות בריבית של 2-3%.{{הערה|שם=טלגרף1}} מצב זה עודד את המדינה ללוות יותר, אך במקביל העלויות שלעלויות [[מימון]] החוב ירדו והתוצר הלאומי גדל. בין 2001 ל-2008 ההשקעה הפרטית ביוון עלתה, התוצר הלאומי הריאלי של יוון גדל בקצב ממוצע גבוה של 3.9% בשנה והאינפלציה ירדה לפחות מ-4%.{{הערה|שם=קאטו-492|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 492.}}{{הערה|Georgios P. Kouretas, "[https://www.frbatlanta.org/-/media/Documents/news/conferences/2011/sovereign-debt/papers/Kouretas.pdf The Greek Debt Crisis: Origins and Implications]".}}

לצד השיפור בנתוני הצמיחה והאינפלציה, מצב החוב של יוון לא השתפר ואף החמיר בשנים שקדמו למשבר. הסיבה המיידית למצב זה הייתה מדיניות שמצד אחד ביצעה [[מדיניות פיסקלית|הרחבה פיסקלית]] ומצד שני לאשלא לוותה בשמירה על גירעון נמוך. ההוצאה הציבורית כאחוז מתוך התוצר הלאומי הייתה במגמה כללית של עלייה, בעוד שההכנסה הציבורית ממסים כאחוז מה[[תוצר לאומי גולמי|תוצר]] הייתה במגמה של ירידה. אחת הסיבות להוצאה הציבורית הגבוהה הייתה מערכת [[פנסיה]] לא יעילה וגיל פרישה ממוצע נמוך בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות. מצד ההכנסות, המדינה סבלה ממערכת מיסוי מסואבת, התחמקות של אזרחים מתשלום מיסים, ואי-אכיפה של חוקי מס בשנים של בחירות.{{הערה|שם=HBS_6|Dante Roscini, Jonathan Schlefer, and Konstantinos Dimitriou, "The Greek Crisis: Tragedy or Opportunity", Harvard Business School Publishing, pp. 6.}} מצב זה השתקף בנתונים לא מחמיאים של [[גירעון תקציבי]] שנותר לאורך התקופה גבוה מ-4.5% (בניגוד לשאיפה המוצהרת לגירעון נמוך מ-3%). החוב של יוון כאחוז מהתוצר הלאומי ירד למשך תקופה קצרה בין 2001 ל-2003 מ-103.7% ל-97.4%; אולם, בשנים שלאחר מכן הוא החל לעלות עד לרמה של 113% ב-2008 ו-129.3% ב-2009.{{הערה|שם=קאטו-495|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 495.}} מצבהחוב זההגדול הפך את יוון לפגיעה במיוחד לסיטואציותבתרחיש של משבריםמשבר בינלאומייםבינלאומי. כל עוד המצב הבינלאומי אפשר להמשיך ללוות בעלות נמוכה יחסית, יוון הייתה יכולה להמשיך לממן את עלויות החוב שלה., אך עם חוב כה גדול ביחס לתוצר, עלייה משמעותית בעלויות המימון הייתה מעמידה את הכלכלה בסכנה של [[חדלות פירעון]] – כלומר, בסכנה של חוסר יכולת להחזיר חובות בזמן.

שיעורי הצמיחה של יוון הצביעו לכאורה על התחזקות של הכלכלה. עם זאת, שיעורי הצמיחה הגבוהים הובלו בעיקר על ידי [[צריכה]] מקומית (הן ציבורית והן פרטית), שהייתה תלויה בהמשך הלוואת הכספים. כלפי חוץ הכלכלה היוונית לא הצליחה להגביר את התחרותית אל מול היצרנים האחרים באירופה ובעולם. מצב זה הוביל להידרדרות של [[מאזן תשלומים|החשבון השוטף]].{{הערה|שם=Gbank|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. v.}}

פרשנים אחרים טוענים שהמקור העמוק למשבר הוא דווקא בכלכלההכלכלה ה[[נאו-ליברליזם|ניאוליברלית]] וביחסיויחסי הכוחות בין מדינות חזקות בגוש האירופי, כגון [[גרמניה]] ו[[צרפת]], לבין יוון ומדינות אחרותמדינות ב[[פריפריה]] של האיחוד, כגון יוון, [[פורטוגל]], [[אירלנד]] ו[[ספרד]].{{הערה|שם=רובינס|Bruce Robbins, "[https://lareviewofbooks.org/article/a-laboratory-sitting-on-a-graveyard-greece-and-the-neoliberal-debt-crisis/#! A Laboratory Sitting on a Graveyard: Greece and the Neoliberal Debt Crisis]", '''Los Angeles Review of Books''', July 5 2015.}} הצטרפות יוון לשוק האירו סייעה לאספקטים מסוימים של הכלכלה, אולםאבל כתוצאה מהמהלך יוון איבדה מהיכולתאת היכולת לנהל [[מדיניות מוניטרית]] עצמאית.באופן מאותה סיבהעצמאי. יוון לא יכלה להתמודד עם בעיות התחרותיות של הכלכלה המקומית על ידי [[פיחות מטבע|פיחות]] של [[שער יציג|שער החליפין]].{{הערה|שם=HBS_7-8}}

הסכנה שבאחזקת חוב גבוה התפתחה לכדי משבר כלכלי חריף לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-20. בשנת [[2008]] [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי]], שהחל ב[[ארצות הברית]] והפך במהרה למשבר בינלאומי, הביא את יוון לסף קריסה כלכלית. תוצאה מיידית של המשבר הייתה האטה בענפים מרכזיים של הכלכלה היוונית, כגון [[תיירות]] ו[[הובלה]] ימית.{{הערה|שם=HBS_7-8}} באוקטובר 2008 [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] ביוון שיגר ל[[הפרלמנט ההלני|פרלמנט]] ול[[ממשלת יוון|ממשלה היוונית]] מסמך בו הוא קבע כי דרושים צעדים דחופים. הבנק הודה כי "בצירוף הנסיבות הקשות הנוכחיות של הכלכלה הגלובלית, חוסר האיזון ה[[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלי]] של הכלכלה היוונית וחולשותיה המבניות הופכים למשמעותיים יותר. הצירוף של הגורמים שתמכו בצמיחה מהירה שנמשכה 13 שנים ללא הפרעה מאבד בהדרגה את כוחו".{{הערה|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/monpolicyI2008.pdf Monetary Policy Interim Report 2008]", October 8 2008, pp. 4.}} באותו החודש חלה הידרדרות חריפה בחומרת המשבר הבינלאומי (לאחר הקריסה של [[ליהמן ברדרס]] באמצע ספטמבר של אותה השנה). למרות ההידרדרות, ולמרות האזהרות שהבנק היווני וגורמים חיצוניים שיגרו לממשלה, ההערכות של המוסדות היווניים נותרו אופטימיות ביחס לחומרת המשבר. אופטימיות זו התבטאה למשל, בתחזיות שהוגשו למוסדות האירופאים בסוף ינואר 2009, שם נצפה כי הכלכלה היוונית תמשיך לצמוח בקצב של 1-2% בשנים 2009–2011 ושהגירעון הציבורי ילך וירד באותן השנים ביחס לתוצר הלאומי.{{הערה|שם=Gbank33|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 33-34.}}

בעוד שחומרת המשבר הלכה והתבהרה במהלך 2009, האמינות של הממשלה והמוסדות הכלכליים היווניים נפגעה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. ב-[[2 בספטמבר]] 2009 [[ראש ממשלת יוון|ראש הממשלה]], [[קוסטס קרמנליס]], קרא להקדמת הבחירות. הבחירות נערכו ב-[[4 באוקטובר]] ו[[יורגוס פפנדראו]] הפך לראש הממשלה. זמן קצר אחרי עלייתו לשלטון גילה פפנדראו שהמצב הכלכלי של המדינה קשה בהרבה ממה שדווח קודם לכן. הנתוניםיוון החדשיםהציגה שהציגהנתונים יווןחדשים דיברולפיהם עלהגירעון גירעוןעומד שלעל 12.7% מהתוצר הלאומי, לעומת 6.7% שדווח קודם לכן.{{הערה|שם=economist171209|The Economist, "[http://www.economist.com/node/15127474/ Papandreou tries to prop up the pillars]", 17 December 2009.}} זמן קצר לאחר מכן עודכן הנתון ל-13.6% ולאחר מכן ל-15.4%. בנוסף, אחרי שנים של צמיחה כלכלית גבוהה התוצר הלאומי של יוון ירד ב-3.2% והכלכלה נכנסה רשמית ל[[מיתון]].{{הערה|שם=Gbank36|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 36.}} [[הנציבות האירופית]] הודיעה כי היא פותחת בחקירה של אמינות הנתונים המסופקים על ידי יוון.

ההבנה כי ממשלות יוון סילפהסילפו את הנתונים הכלכליים של המדינה הביאה למשבר אמון ולביקורת חריפה.{{הערה|שם=DW|Deutsche Welle, "[http://www.dw.com/en/greece-faces-a-ballooning-budget-deficit/a-4817426 Greece faces a ballooning budget deficit]", October 22, 2009.}} הנתונים החדשים ומשבר האמון הביאו לכך שסוכנויותסוכנויות הדירוג הורידו את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של יוון באופן דרמטי. ב-[[22 באוקטובר]] סוכנות הדירוג [[פיץ']] הורידה את דירוג האשראי של המדינה מרמה של A לרמה של -A. בדצמבר של אותה השנה הדירוג הורד שוב ל-+BBB.{{הערה|שם=guardian081209|The Guardian, "[https://www.theguardian.com/world/2009/dec/08/greece-credit-rating-lowest-eurozone Financial markets tumble after Fitch downgrades Greece's credit rating]", December 8 2009.}} בינואר 2009 גם [[S&P]] הורידה את הדירוג את הדירוג לרמה של -A ובאפריל 2010 היא עדכנה את הדירוג של יוון ל-+BBB.{{הערה|שם=cnn270410|Chavon Sutton, "[http://money.cnn.com/2010/04/27/news/international/Greece_debt_downgraded/ S&P downgrades Greek debt to junk status]", CNN Money, April 27, 2010.}} להורדת הדירוג הייתה משמעות כלכלית גם כיוון שהיא מביאההביאה לעלייה בריבית על הלוואות וגם כיוון שהיא משקפת ותורמת לתחושה של חוסר אמון בכלכלה היוונית.