משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
{{ערך מורחב|כלכלת יוון}}
[[קובץ:GRSchuKriseEngl.png|ממוזער|בשני העשורים שקדמו
יוון הצטרפה ל[[הקהילה הכלכלית האירופית|קהילה הכלכלית האירופית]] ב-[[1 בינואר]] [[1981]]. מתוקף כך היא הפכה לאחת החברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] לאחר הקמתו ב-[[1992]]. מטבע האירו הושק ב-11 ממדינות האיחוד ב-1 בינואר [[1999]]. הקריטריונים להצטרפות ל[[גוש האירו]] קבעו שעל המדינות המצטרפות להראות [[אינפלציה]] נמוכה מ-1.5%, [[גירעון תקציבי]] נמוך מ-3% ויחס חוב לתוצר נמוך מ-60%. ב-1999 יוון לא עמדה בקריטריונים ולא צורפה למטבע.{{הערה|שם=טלגרף1|Harry Wallop, "[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/europe/greece/7646320/Greece-why-did-its-economy-fall-so-hard.html Greece: why did its economy fall so hard?]", '''The Telegraph''', 28 April 2010.}} בהמשך יוון הציגה שיפור בנתונים הכלכליים וכתוצאה מכך, צורפה לשוק האירו ב-1 בינואר [[2001]]. מאוחר יותר התברר כי יוון סילפה נתונים על מנת להצטרף לאיחוד. כך למשל, יוון הצליחה להסתיר חלק מה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]].
במהלך שני העשורים שקדמו להצטרפותה לגוש האירו, יוון סבלה מ[[אינפלציה]] גבוהה, חוב גבוה ביחס ל[[תוצר לאומי גולמי|תוצר]], [[צמיחה]] נמוכה, ושורה של משברים הקשורים ב[[שער חליפין|שער החליפין]] של ה[[דרכמה|מטבע המקומי]].{{הערה|שם=קאטו-491|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 491.}} התקווה של היוונים הייתה שהצטרפות לגוש האירו תעזור לייצב את האינפלציה ותיצור תנאים נוחים יותר לצמיחה. עד שנת [[2008]] ציפייה זו אכן התגשמה ברובה. ההצטרפות לאירו אפשרה ליוון ללוות כסף ב[[ריבית]] נמוכה יחסית. בעוד שבשנות התשעים יוון נדרשה לעיתים לשלם ריבית של כ-10% או יותר על חלק מההלוואות שלה, מצבה החדש אפשר לה ללוות בריבית של 2-3%.{{הערה|שם=טלגרף1}} מצב זה עודד את המדינה ללוות יותר, אך במקביל
לצד השיפור בנתוני הצמיחה והאינפלציה, מצב החוב של יוון לא השתפר ואף החמיר בשנים שקדמו למשבר. הסיבה המיידית למצב זה הייתה מדיניות
שיעורי הצמיחה של יוון הצביעו לכאורה על התחזקות של הכלכלה. עם זאת, שיעורי הצמיחה הגבוהים הובלו בעיקר על ידי [[צריכה]] מקומית (הן ציבורית והן פרטית), שהייתה תלויה בהמשך הלוואת הכספים. כלפי חוץ הכלכלה היוונית לא הצליחה להגביר את התחרותית אל מול היצרנים האחרים באירופה ובעולם. מצב זה הוביל להידרדרות של [[מאזן תשלומים|החשבון השוטף]].{{הערה|שם=Gbank|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. v.}}
בנוסף לבעיית החוב, המשק היווני סבל מבעיות מבניות שהתבטאו בקושי לקיים [[כלכלת שוק|כלכלה המבוססת על תחרות]]. ה[[תעשייה]] היוונית לא התמקדה בתחומים הנסמכים על [[הון אנושי]] גבוה. ההוצאה על [[מחקר ופיתוח]] הייתה נמוכה משמעותית מהממוצע באירופה ומדדים בינלאומיים הראו שמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה מניבות הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה. ה[[פריון (כלכלה)|פריון]] לשעת עבודה ביוון היה נמוך בכ-44% מהממוצע במדינות האירו ואילו עלות העבודה ליחידה הייתה במגמה של עלייה חדה.{{הערה|שם=HBS_7-8|Dante Roscini, Jonathan Schlefer, and Konstantinos Dimitriou, "The Greek Crisis: Tragedy or Opportunity", Harvard Business School Publishing, pp. 7-8.}}
שורה 22:
לטענת כלכלנים מסוימים, יוון סבלה גם מבעיות ב[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] שהתבטאו בקשיים בריסון מדיניות של הרחבה פיסקלית. הכלכלן זוכה [[פרס נובל לכלכלה|פרס נובל]] [[אדמונד פלפס]], למשל, טען כי שורש המשבר של יוון הוא בכלכלה המתאפיינת ב[[קליינטליזם]] ו[[קרוניזם]], כלומר ניהול מדיניות כלכלית בהתאם לשאיפת הממשלה לזכות בהצבעות ולהעניק טובות. בעיות של [[שחיתות]], הן במגזר הציבורי והן בפרטי, תרמו גם הן למצב הרעוע ולרמה נמוכה של תחרות.{{הערה|שם=פלפס|Edmund S. Phelps, "[https://www.project-syndicate.org/commentary/foundation-of-greeces-failed-economy-by-edmund-s--phelps-2015-09?barrier=true The Foundations of Greece’s Failed Economy]", '''Project Syndictae''', September 4 2015.}}{{הערה|שם=ריכטר|Heinz Richter, "[http://www.theglobalist.com/missed-opportunities-the-political-culture-of-greece-since-1974/ Missed Opportunities: The Political Culture of Greece Since 1974]", '''The Globalist''', June 20 2015.}}
פרשנים אחרים טוענים שהמקור העמוק למשבר הוא דווקא
== תחילת המשבר ==
[[קובץ:Greece US depressions.jpg|ממוזער|השוואה בין המשבר הגדול בארצות הברית (כחול, תל"ג ב-1929 = 100) לבין המיתון ביוון (כתום, תל"ג ב-2007 = 100). התרשים מראה שהמיתון ביוון הוא עמוק כמו המיתון בארצות הברית, אך ארוך ממנו בהרבה.{{הערה|Data for the US Great Depression - [https://www.measuringworth.com/datasets/usgdp/ meausuringworth.com]; Data for Greece's GDP: [https://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2018/01/weodata/weorept.aspx?sy=1980&ey=2023&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=174&s=NGDP_R%2CNGDP_RPCH%2CNGDPRPC%2CPCPIPCH%2CLUR%2CGGXWDG_NGDP&grp=0&a=&pr.x=26&pr.y=12#download IMF, Report for selected countries].}}]]
הסכנה שבאחזקת חוב גבוה התפתחה לכדי משבר כלכלי חריף לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-20. בשנת [[2008]] [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי]], שהחל ב[[ארצות הברית]] והפך במהרה למשבר בינלאומי, הביא את יוון לסף קריסה כלכלית. תוצאה מיידית של המשבר הייתה האטה בענפים מרכזיים של הכלכלה היוונית, כגון [[תיירות]] ו[[הובלה]] ימית.{{הערה|שם=HBS_7-8}} באוקטובר 2008 [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] ביוון שיגר ל[[הפרלמנט ההלני|פרלמנט]] ול[[ממשלת יוון|ממשלה היוונית]] מסמך בו הוא קבע כי דרושים צעדים דחופים. הבנק הודה כי "בצירוף הנסיבות הקשות הנוכחיות של הכלכלה הגלובלית, חוסר האיזון ה[[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלי]] של הכלכלה היוונית וחולשותיה המבניות הופכים למשמעותיים יותר. הצירוף של הגורמים שתמכו בצמיחה מהירה שנמשכה 13 שנים ללא הפרעה מאבד בהדרגה את כוחו".{{הערה|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/monpolicyI2008.pdf Monetary Policy Interim Report 2008]", October 8 2008, pp. 4.}} באותו החודש חלה הידרדרות חריפה בחומרת המשבר הבינלאומי (לאחר הקריסה של [[ליהמן ברדרס]] באמצע ספטמבר של אותה השנה). למרות ההידרדרות, ולמרות האזהרות שהבנק היווני וגורמים חיצוניים שיגרו לממשלה, ההערכות של המוסדות היווניים נותרו אופטימיות ביחס לחומרת המשבר.
במקביל להתפתחויות אלה, גם המצב הפוליטי ביוון הפך ללא יציב: בדצמבר 2008 כוח של [[המשטרה היוונית]] הרג תלמיד בן 15 בשם אלכסנדרוס גריגורופולוס;{{הערה|הארץ, "[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1365809 עשרות פצועים ביום השלישי למהומות ביוון]", 9 בדצמבר 2008.}} התקרית הציתה [[המהומות ביוון (2008)|הפגנות ומהומות]] נרחבות שנמשכו מספר שבועות ב[[אתונה]] ובערים יווניות נוספות.{{הערה|"Riots in Greece head into third week". Euronews. 21 December 2008. [https://web.archive.org/web/20081222113407/http://www.euronews.net/en/article/21/12/2008/riots-in-greece-head-into-third-week/ Archived] from the original on 22 December 2008.}}
בעוד שחומרת המשבר הלכה והתבהרה במהלך 2009, האמינות של הממשלה והמוסדות הכלכליים היווניים נפגעה
ההבנה כי ממשלות יוון
== תוכניות החילוץ הראשונה ומדיניות הצנע (2010–2011) ==
|