בן-ציון מאיר חי עוזיאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ אין צורך לשבור כך שורות
שורה 52:
 
===רבנותו בתל אביב-יפו===
ב-[[1923]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה. בשנותיו הראשונות כיהן כמזכירו האישי הרב [[שלמה זלקינד לנדרס]]. בשנת [[1935]] הוציא את הכרך הראשון של ספרו "משפטי עוזיאל".
 
בשנת [[1935]] הוציא את הכרך הראשון של ספרו "משפטי עוזיאל".
 
הרב עוזיאל השתתף ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]] ([[1939]]), אך עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] קרא ל[[נוער]] היהודי ב[[ארץ ישראל]] להתגייס ל[[הבריגדה|בריגדה]].
 
===הראשון לציון===
בשנתב[[כסלו]] [[ה'תרצ"טז]], עםסוף מותו1936, נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות. ובשנת [[ה'תרצ"ט]] עם מותו של הרב עוזיאלמאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל ב[[הכותל|כותל המערבי]], שם קרא תפילה שחיבר לכבודו של יום: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ה' אלוקי ישראל, נתנו את לבנו למקדשך החרב, ואנו מתפללים להתגשמותו של החזון: "והיה באחרית הימים". והנה ביום הזה שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש, מתפלל אני עבדך, לפני שריד בית המקדש: שמע נא, ה' אלוקי, את תפילתי כשם ששמעת את תפילת שלמה בשעתו: קרב פזורינו וחזק את לבנו לעבדך, ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו בשלום ויקוים בנו: וישבתם לבטח בארץ ואין מחריד.{{הערה|הרב בן ציון עוזיאל, עמ' 132}}
ב[[כסלו]] [[ה'תרצ"ז]], סוף 1936, נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות.
 
בשנת [[ה'תרצ"ט]], עם מותו של הרב מאיר, הרב עוזיאל נתמנה לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל ב[[הכותל|כותל המערבי]], שם קרא תפילה שחיבר לכבודו של יום: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ה' אלוקי ישראל, נתנו את לבנו למקדשך החרב, ואנו מתפללים להתגשמותו של החזון: "והיה באחרית הימים". והנה ביום הזה שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש, מתפלל אני עבדך, לפני שריד בית המקדש: שמע נא, ה' אלוקי, את תפילתי כשם ששמעת את תפילת שלמה בשעתו: קרב פזורינו וחזק את לבנו לעבדך, ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו בשלום ויקוים בנו: וישבתם לבטח בארץ ואין מחריד.{{הערה|הרב בן ציון עוזיאל, עמ' 132}}
}}
מעמד ההכתרה היה ב[[בתי הכנסת הספרדיים#תיאור בתי הכנסת#בית הכנסת יוחנן בן זכאי|בית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי"]] שבעיר העתיקה, ובנוכחות הרב הראשי האשכנזי [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. הרב עוזיאל כיהן בתפקיד עד מותו.
 
עד להקמת ה[[ישראל|מדינה]] היה הרב עוזיאל חבר ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]], והשתתף בפגישות שבמסגרתן נוסדה [[הסוכנות היהודית]]. הוא גם ייצג את היישוב היהודי בפני [[המנדט הבריטי|השלטון הבריטי]] ובפני [[האו"ם]]. לאחר הקמת המדינה, הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, כמנהג ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] מימי הטורקים. הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג. מסופר עליו שבזמן [[מלחמת העצמאות]], כאשר הותקפה ירושלים על ידי הערבים, הוא חפר ביום השבת, משיקולים של "[[פיקוח נפש דוחה שבת]]", תעלות לחיילי [[צה"ל]].
 
לאחר הקמת המדינה, הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, כמנהג ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]]
 
מימי הטורקים. הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.
 
מסופר עליו שבזמן [[מלחמת העצמאות]], כאשר ירושלים הותקפה על ידי הערבים, הוא חפר ביום השבת, משיקולים של "[[פיקוח נפש דוחה שבת]]", תעלות לחיילי [[צה"ל]].
 
===פטירתו===
[[קובץ:Yehuda Aizenshtark. Ben-Zion Meir Hai Uziel's funeral. 1953.jpg|ממוזער|250px|הלוויית הרב עוזיאל ב[[רחוב יפו]] במרכז ירושלים. ספטמבר 1953]]
בקיץ [[ה'תשי"ג]] חלה הרב עוזיאל ב[[סוכרת]]. המחלה פגעה בפלג גופו התחתון., הרבועשרים יום קודם פטירתו נותח ורגליו נקטעו לצורך הצלת חייו. הוא נפטר ב-[[4 בספטמבר]] [[1953]], עם כניסת שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]].{{הערה|{{דבר||הרב הראשי ב"צ חי עוזיאל|1953/09/06|00104}}{{ש}}{{הארץ1||נפטר הרב הראשי לישראל, ראשון לציון, בן-ציון מאיר חי עוזיאל|1953/09/06|00100}}, {{הארץ1||המשך|1953/09/06|00215}}}}
 
הוא נפטר ב-[[4 בספטמבר]] [[1953]], עם כניסת שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]].{{הערה|{{דבר||הרב הראשי ב"צ חי עוזיאל|1953/09/06|00104}}{{ש}}{{הארץ1||נפטר הרב הראשי לישראל, ראשון לציון, בן-ציון מאיר חי עוזיאל|1953/09/06|00100}}, {{הארץ1||המשך|1953/09/06|00215}}}}
 
ב[[צוואה|צוואתו]] כתב "... שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה... [[האמת והשלום אהבו]]". כמו כן ציווה שלא יספידוהו, וביקש להיקבר ב[[הר המנוחות]].