משפחת זועבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
'''משפחת זועבי''' (ב[[ערבית]]: '''زعبي''') היא [[חמולה]] [[ערביי ישראל|ערבית-ישראלית]]-[[אסלאם|מוסלמית]] שמוצאה מעבר הירדן המזרחי
==היסטוריה==
זקני החמולה מחזיקים [[מגילת יוחסין]] עד ל[[הנביא מוחמד|נביא מוחמד]] שבין צאצאיו נמנים גם [[השושלת ההאשמית]] ומשפחת ה[[אימאם]] [[מוחמד אל-בדר]]. בני החמולה הרבו בקשרי נישואין פנימיים. לפי מסורת פנימית מוצאה של החמולה מ[[עיראק]].{{מקור}} זמן הגעתם של אבות המשפחה לעבר הירדן המערבי לא ידוע. לפי הגאוגרף דוד גרוסמן כבר בסוף [[המאה ה-18]] היו הכפרים ב[[רמת יששכר]] בהם הם חיים עתה מאוכלסים, אך נשארו עדיין קטנים גם כעבור מאה שנה
בני החמולה פזורים בעיר נצרת ובכפרי הגליל התחתון המזרחי: [[כפר מצר]], [[טייבה (בעמק)|טייבה]], [[דחי (כפר)|דחי]], [[נין]], [[סולם (יישוב)|סולם]], [[טמרה (יזרעאל)|טמרה]], [[נאעורה]]. הכפרים טמרה וטייבה מכונים טמרה-זועביה וטייבה-זועביה כדי להבדילם מיישובים בעלי שם זהה.
בראשית [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל|תקופת המנדט]] התנגדו לשלטון הבריטי ופעלו בשיתוף [[משפחת חוסייני]] ובתיווכו של [[המלך עבדאללה הראשון]] מול נציגי הממשל. בכל השנים שמרו גם על קשרים קרובים במשך שנים ארוכות עם [[היישוב היהודי]]
עם פרוץ המאורעות לאחר [[החלטת החלוקה]] לא נטלו אנשי הכפרים חלק בלחימה ביישוב היהודי. באפריל [[1948]] נפגש מוכתר הכפר נין עם נציג [[ההגנה]] והבטיח למנוע את כניסת הכנופיות לכפרים. דבר ההסכם נודע כנראה לאנשי [[צבא ההצלה]] ובהוראת אנשיו פונו ב-20 במאי 1948 כפרי החמולה מחשש שיסייעו לכוחות היהודים. מאוחר יותר חזרו רוב הכפריים לביתם וקיבלו על עצמם את שלטון ישראל. כמה מבני החמולה סייעו בפעולות מודיעיניות שונות בעיר נצרת
==בני משפחה בולטים==
|