חנוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: ← (2) |
Joalbertine (שיחה | תרומות) סידור הפרקים |
||
שורה 6:
==בתנ"ך==
חנוך מופיע ב[[ספר בראשית]] ברשימה של דורות בין אדם הראשון ל[[נח]]. תיאורו ברשימה הוא:
{{ תיאור זה שונה מהתיאור של שאר הנמנים ברשימה במספר עניינים: הציון {{ציטוטון|ויתהלך חנוך את האלהים}}; הכתוב {{ציטוטון|ואיננו כי לקח אותו אלהים}} במקום "וימת" המופיע אצל שאר האישים ברשימה; שנות חייו הן 365, הרבה פחות משאר האישים ברשימה. הבדלים אלו היו מקור ל[[אגדה (יהדות)|אגדות]] ו[[מדרש]]ים, לא רק בקרב ה[[יהדות|יהודים]] אלא גם בקרב ה[[נצרות|נוצרים]] וה[[אסלאם|מוסלמים]] ה[[שיעה|שיעים]].
על פי חישוב של השנים המופיעים ב[[תורה]], חנוך נולד בשנת {{קישור לשנה עברית|622}} לבריאת העולם (3139 לפנה"ס) ונלקח אל אלוהים בשנת {{קישור לשנה עברית|987}}{{הערה|1=[[סדר הדורות]] שנת תתקפ"ז, וראו שנות תרפ"ז ותתק"ל. ב"דובר שלום" שבסדור "אוצר התפלות" דף תנד כתוב שלוקח אל אלוהים ב[[א' בתשרי]].}} (2774 לפנה"ס).▼
==חנוך בספרים החיצוניים==
דמותו של חנוך היא דמות מרכזית ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]]. חנוך הוא זה שקיבל ממלאכי האלוהים את הכתב ואת המדע והנחיל אותו לבני האדם. חנוך דן בבריאת העולם עם אלוהים ולאחר מכן, מצווה עליו אלוהים לשוב לכדור הארץ ולהעביר את הידע שצבר לבני האנוש. חנוך מלמד במשך 30 ימים, שלאחריהם הוא נלקח השמיימה והופך למלאך [[מטטרון]].
קיימים חמישה ספרי חנוך:
* פרקים א'-ה' פתיחה.
* ספר ראשון – פרקים ו'-לו', מכונה ספר עירין BW, עניינו מרד המלאכים ומסעות חנוך.
* ספר שני – פרקים לז'-עא' ,BP עניינו משלי חנוך. מתואר מסעו של חנוך ב[[שבעת הרקיעים]] ופגישתו עם אלוהים.
* ספר שלישי - פרקים עב'- פב'- AB כנראה הקדום ביותר, עניינו באסטרונומיה, מראים לחנוך את גרמי השמים.
* ספר רביעי – פרקים פג'- צ', BD ענייני חזיונות חנוך.
* ספר חמישי –צא' –קה', EE עניינו ההטפות, חנוך מודיע למתושלח לפני שהוא מת.
* נספחים – קו'-קז', יש קטע מספר נח'. נח הוא נין של חנוך והוא מתקשר לספר העירין. נח היה יפה ומיד ידע קרוא וכתוב, ולכן למך היה בטוח שאשתו בגדה בו עם מלאך, וחנוך בדק זאת והתברר שהוא ילדו של למך. וזה סיפור לידת נוח.
* אגרת חנוך - פרק ק"ח: שולח מהשמיים למתושלח בנו.
ב[[ספר היובלים]] מצוין שאמו של חנוך הייתה ברכה בת רצוצאל ([[בת דוד]]תו מצד אביו){{הערה|'''ספר היובלות''', פרק ד, פסוק טז. בתרגום [[אליה שמואל הרטום]]: "לקח לו ירד אשה ושמה ברכה בת רסויל בת אחות אביו".}} ושם אשתו היה עדנה בת דניאל.{{הערה|'''ספר היובלות''', פרק ד, פסוק יט. בתרגום הרטום: "אדני בת דנל בת אחות אביו". ראו גם: '''[[ספר חנוך א']]''', פרק פה, פסוק ג: "עדנה".}}
=== דמיון למסורת המסופוטמית ===
===פרשנות סיפור חנוך ביהדות===▼
מספרת על המלך השביעי בשורת מלכים שמלכו לפני המבול (שבעת מלכי שומר הקדומים), Enmeduranki מלך סיפר (עיר מרכז עבודת אל השמש), והחכם שלו Utuabzu. אנמדוראנכי מצטייר כמי שזכה לשבת על כסא▼
זהב (הניצב בפתח ההיכל השביעי [סינופסיס לספרות היכלות §2)] לפני האלים שמש ואדד, שהעניקו לו את חוכמת הניחוש על פי אותות (במיוחד לפי השמן והכבד), שאותה העביר לבני אדם. על החכם שלו, אותואבזו נשתמרו מסורות, שלפיהן "עלה לשמיים". נחשב לאביהם של המנחשים, גם כאבי תורתם וגם כאביהם ממש.
===דמיון למיתולוגיה היוונית===▼
ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]] המקביל לחנוך הוא [[הרמס]] אשר הביא לעולם את ה[[מדע]].{{הערה|שם=Erder|1=הרצאתו של פרופסור יהורם ארדר, במסגרת הקורס "יהודי בבל בתקופה המוסלמית הראשונה, 26.6.08, סמסטר ב', התשס"ח.}} דמותו של חנוך המביא לעולם את המדע של תנועת הכוכבים והמאורות נמצאת ב[[ספר חנוך א']].{{הערה|ורמן, כנה. (2003) '''הספרות האפוקליפטית בימי בית שני'''. אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון. ישראל. עמ' 17–25.}}▼
הקבלה נוספת ניתן למצוא בסיפורו של [[פרומתאוס]], האדם שגנב את האש מן האלים והביאה לאנושות. פרומתאוס נענש על מעשהו ביסורי נצח.▼
אצל הפרשנים היהודים מופיעים מדרשים הדורשים את חנוך כצדיק ואחרים המציגים דמות יותר מורכבת.
למשל: {{
▲{{ציטוט|תוכן=כל השביעין חביבין... בדורות השביעי חביב: [[אדם וחוה|אדם]], [[שת]], [[אנוש]], [[קינן]], [[מהללאל]], [[ירד]], חנוך - 'ויתהלך חנוך את האלוהים' (בראשית ה', כב); באבות השביעי חביב: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[לוי (דמות מקראית)|לוי]], [[קהת]], [[עמרם]], [[משה]] - 'ומשה עלה אל האלוהים' ([[שמות]] [[S:שמות יט ג|י"ט, ג]]).|מקור=[[פסיקתא דרב כהנא]], פרשה כג}}
על פי מדרש אחר, חנוך היה בין הבודדים שנכנסו בחייהם ל[[גן עדן]], המדרש המצביע על כך כי חסידי אומות העולם יורשים גן עדן: "תשעה נכנסו בחייהם בגן עדן, ואלו הן: חנוך בן ירד, ו[[אליהו]] ו[[משיח]], ו[[אליעזר עבד אברהם]], ו[[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך צור, ו[[עבד מלך הכושי]], ו[[יעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא|יעבץ]] בנו של [[רבי יהודה הנשיא]], ו[[בתיה בת פרעה]], ו[[סרח]] בת אשר, ויש אומרים אף [[רבי יהושע בן לוי]]."{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/zuta/1-2.htm מסכת דרך ארץ זוטא], באתר "דעת"}} בהתאם לכך מפרש ה[[רלב"ג]]: {{ציטוטון|והנה לזאת הסיבה לא זכר בו מיתה, וזכרה בשאר האנשים שנזכרו עמו, להורות על ההבדל שהיה בינו וביניהם, כי הוא השלים נפשו והגיע בו שלמותו, ושאר האנשים ההם מתו בלא חמדה.}} כלומר חנוך הגיע לשלמות בחייו הקצרים, ולא נותר לו אלא להלקח אל האלוהים.
לעומת זאת, [[רבי איבו]] אומר: {{
[[רש"י]] בחר דווקא לצטט את המדרש המייחס לחנוך דמות מורכבת: {{
▲לעומת זאת, [[רבי איבו]] אומר:{{ציטוט|תוכן=חנוך חנף היה, פעמים צדיק, פעמים רשע. אמר הקב"ה: עד שהוא בצדקו אסלקנו.{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|כה|א}}}}}}
▲{{ציטוט|תוכן=ויתהלך חנוך - צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו, וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב 'ואיננו' בעולם למלאות שנותיו, 'כי לקח אותו' - לפני זמנו.}}
לפי [[תרגום יונתן]], המבוסס על ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]], חנוך עלה לשמים עוד בחייו והפך ל[[מלאך]] בשם [[מטטרון]]. את הפסוק "כי לקח אותו אלוהים" תרגם יונתן: "והא ליתוהי עם דיירי ארעא ארום אתנגיר וסליק לרקיעא במימר קדם ה' וקרא שמיה מטטרון ספרא רבה".
=== עונשו של חנוך-מטטרון בספרות חז"ל ===
▲על פי חישוב של השנים המופיעים ב[[תורה]], חנוך נולד בשנת {{קישור לשנה עברית|622}} לבריאת העולם (3139 לפנה"ס) ונלקח אל אלוהים בשנת {{קישור לשנה עברית|987}}{{הערה|1=[[סדר הדורות]] שנת תתקפ"ז, וראו שנות תרפ"ז ותתק"ל. ב"דובר שלום" שבסדור "אוצר התפלות" דף תנד כתוב שלוקח אל אלוהים ב[[א' בתשרי]].}} (2774 לפנה"ס).
במסכת סנהדרין לח ע"ב{{הערה|1="אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב, "ואל משה אמר עלה אל ה'". 'עלה אלי' מיבעי ליה. א"ל, זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב, "כי שמי בקרבו". אי הכי ניפלחו ליה? כתיב, "אל תמר בו", אל תמירני בו (בעברית: אמר אותו המין לרב אידית: כתוב "ואל משה אמר: עלה אל ה'", "עלה אליי" היה צריך לומר? אמר לו: זהו מ"ט ששמו כשם רבו, שכתוב: "כי שמי בקרבו". (שאלו המין:) אם כך יעבדו (עם ישראל) אותו? (השיב לו רב אידית:) "אל תמר בו" - אל תמירני בו).}}, וכן במדרש על ארבעה תנאים שנכנסו לשדה (חגיגה יד' :, טו' .){{הערה|1="חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל. אמר, גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב' רשויות הן? אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא" (בעברית: ראה את מ"ט שניתנה לו רשות לשבת ולכתוב את זכויות ישראל. אמר: קיבלתי מרבותיי שלמעלה אין לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב' רשויות הן?! הוציאוהו למ"ט והיכוהו שישים מכות אש).}}, חנוך-מטטרון קיבל את העונש החמור ביותר שניתן אי פעם (בגמרא):
שישים [[פולסא דנורא]], מכיוון שאחד מהארבעה (אלישע בן אבויה) כפר בעיקר לאחר שראה את מטטרון יושב וכותב ספרים, כיוון וחשב בטעות כי חלילה "שתי רשויות המה" בשמיים{{הערה|1="בתחלה הייתי יושב על כיסא כבוד גדול בפתח היכל שביעי ודנתי את כל בני מרומים... וכיון שבא אחד להסתכל בצפיית המרכבה ונתן עיניו בי... כשראה אותי שאני יושב כיסא כמלך ומלאכי השרת היו עומדים כעבדים, באותה שעה פתח את פיו ואמר ודאי שתי רשויות בשמים... באותה שעה בא ענפיאל ה' השר הנכבד... משליחות של הברוך הוא והכני ששים פולסאות של אור והעמידני על רגלי"}}, כאשר המנצח, הוא מנהיג הפרושים בתקופה החדשה, בתיאור ולשון השמורה במשנה יומא ז', ד' ובתפילת מוסף של יום כיפור לתיאור הכוהן הגדול ביום הכיפורים היוצא בשלום מן הקודש, ובכך ייתכן ומרומזת הכוונה שהחליף את הנבחר - חנוך לשמש את הקב"ה, המתואר כמי ש'קשר כתרים לראשו" (לקונו), הכתר שהיה שמור עד אז רק למטטרון, ו"כתב באצבעו בעט שלהבת על כתר שבראשו אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" (סינופסיס, סעיפים 16–17), הוא שהקדוש ברוך שאהבו וחיבבו יותר מכל בני מרומים.
חטאו של חנוך מספרות זו: לאחר כל התכונות הנוספות הניתנות למטטרון, הוא נעשה דומה במידה רבה לאל עצמו, וזוכה לשבת בכיסא כבוד הניצב בפתח ההיכל השביעי, שם נמצא כיסא כבודו של האל עצמו. הוא לובש לבוש של אור ועל כתרו ה' כותב אותיות שבהם נברא העולם. הוא אף מכונה בשם "ה' הקטן". ייתכן ואלו הביאו את רבי עקיבא והתנאים, להרחיק את חנוך מקרבה לגדולת הקב"ה, ולהרחיק אפשרות שעדיין ניתן להבין כי ייתכנו שתי רשויות בשמיים.
===חנוך באגדת "ספר הישר"===
שורה 87 ⟵ 74:
"ויהו כל ימי חנוך אשר חי בארץ שלש מאות שנה וחמש וששים שנה. בשנת מאה ושלשת עשרה שנה לחיי למך בן מתושלח עלה חנוך השמימה. ויהי בעלות חנוך השמים ויקומו כל מלכי הארץ ויקחו את מתושלח בנו וימשחו אותו וימליכוהו עליהם תחת אביו".}}
==השפעתו בנצרות==
▲===דמיון למיתולוגיה היוונית===
ספר חנוך נחשב מחשובי הספרים האפוקאליפטיים מימי בית שני. ראשוני הנוצרים ראו בספר חנוך נבואה אמיתית, ועד המאה ה-3 לסה"נ נחשב הספר כאחד מכתבי הקודש, אבל לאחר מכן הופקע מקדושתו ונעשה אחד מהספרים החיצוניים, ונשמר במלואו רק בכנסייה ובתרגום החבשי.
▲ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]] המקביל לחנוך הוא [[הרמס]] אשר הביא לעולם את ה[[מדע]].{{הערה|שם=Erder|1=הרצאתו של פרופסור יהורם ארדר, במסגרת הקורס "יהודי בבל בתקופה המוסלמית הראשונה, 26.6.08, סמסטר ב', התשס"ח.}} דמותו של חנוך המביא לעולם את המדע של תנועת הכוכבים והמאורות נמצאת ב[[ספר חנוך א']].{{הערה|ורמן, כנה. (2003) '''הספרות האפוקליפטית בימי בית שני'''. אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון. ישראל. עמ' 17–25.}}
▲הקבלה נוספת ניתן למצוא בסיפורו של [[פרומתאוס]], האדם שגנב את האש מן האלים והביאה לאנושות. פרומתאוס נענש על מעשהו ביסורי נצח.
פתיחת ספר חנוך מובאת באגרת יהודה (פס' יד') שבברית החדשה, ופסוק ו' באגרת מרמז על פרק י' בספר. לפי תיקון חוקרים, האיגרת הראשונה של פטרוס (ג' 19) מרמזת על ספר חנוך. האיגרת החיצונית של בר-נבא (טז' 5;ד' 3) מביאה מספרי חנוך (עט' 56–58).
העובדה שחנוך, על פי המסורת, לא מת, שימשה בידי הנוצרים הראשונים טיעון לאישוש עלייתו של [[ישו]] כביכול השמיימה.
==
[[מני (מניכאיזם)|מני]], מייסד הדת ה[[מניכאיזם|מניאכיסטית]] ב[[בבל]] ב[[המאה ה-3|מאה ה-3 לספירה]], חונך בילדותו בקרב כת ה[[אלכסאים]], [[כת]]-נטבלים [[יהודים נוצרים|יהודית נוצרית]], ששמה ללעג את עולם השדים הפרסי. כאשר החל מני להתנבא הוא הוריד את מעמדו של [[משה]] כנביא והדגיש את מעמדם של הדורות הראשונים לעולם ובהם [[אדם]], '''חנוך''', [[מתושלח]] ו[[נח]]. שימת הדגש על שושלת צאצאי אדם שמה דגש על חשיבותם של [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] על פני משה. מני מת בשנת [[276]]. מאמיניו המשיכו לחיות בעיקר בעיר [[חירה]] שעל חורבותיה בנה [[עלי בן אבי טאלב]] את העיר [[כופה]].{{הערה|שם=Erder}} הדת המניכאית התפשטה בעיקר למרכז אסיה (טורקמניסטן) ונגזרות דואליסטיות שלה התקיימו בבלקן עד המאה ה-15 ([[בוגומילים]], [[פאוליקנים]]).
==השפעתו באסלאם==
▲המבול (שבעת מלכי שומר הקדומים), Enmeduranki מלך סיפר (עיר מרכז עבודת אל השמש), והחכם שלו Utuabzu. אנמדוראנכי מצטייר כמי שזכה לשבת על כסא
{{ערך מורחב|אדריס (נביא באסלאם)}}
בדומה למניכאיזם, גם ה[[אסלאם]] נותן מקום של כבוד ל[[אבות עולם]] ובהם '''חנוך''' המוזכר בקוראן בשם '''אדריס'''. והמסורת מספרת שהוא "הועלה למקום גבוה". '''חנוך''' נזכר גם בתיאור [[המסע הלילי של מוחמד]], אם כי בתפקיד משני.
שורה 122 ⟵ 91:
==ראו גם==
* [[מטטרון]]
==לקריאה נוספת==
| |||