חבצלת (כתב עת) – הבדלי גרסאות

ב-[[1882]] הפך [[אליעזר בן -יהודה]] ל[[עורך]] בפועל. בתקופה שבין השנים 1882–[[1883]] נלחם העיתון בראשות בן יהודה נגד חברת [[כי"ח]] ופקידי [[הברון רוטשילד]] שעיכבו, לדעתו, את פיתוח הארץ בדרך הנאותה של עמל עצמאי של יהודים, ונגד ה[[מיסיון]] שפעל בקרב עולי [[העלייה הראשונה]] מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. כמו כן נשא את דגל [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]]. בשנת 1883 מינה פרומקין את [[יעקב גולדמן (עורך)|יעקב גולדמן]] לעורך, ובן יהודה פרש לערוך את "[[הצבי]]", והקו הלוחמני של העיתון התמתן. לצוות הכותבים הצטרפו [[אלעזר רוקח]] (נכדו של ישראל ב"ק), [[נפתלי הרץ אימבר]] (מחבר "[[התקווה]]"), [[יעקב אורנשטיין]], [[דוד ילין]], [[הראשון לציון]] הרב [[רפאל מאיר פאניז'יל]], ר' [[יחיאל מיכל פינס]], [[יוסף ריבלין]] ועוד.

"חבצלת" הוא גם שמו של [[בית דפוס|בית הדפוס]] שבו נדפס העיתון. בית הדפוס הוקם בכספיו של [[משה מונטיפיורי]] כחלק מתוכנית ה"פרודוקטיביזציה" שלו. העיתון שימש, בין השאר, כפרסומת לבית הדפוס. מותג הדפוס נהיה גם כינוי למקום ההדפסה, ברחוב הדגל ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[העיר העתיקה בירושלים|עיר העתיקה בירושלים]], שנודע כ"[[חצר החבצלת]]", ובה התגורר תקופה מסוימת אליעזר בן -יהודה.