הבדלים בין גרסאות בדף "שירת הלויים"

מ
←‏עבודות הטעונות שירה: קצת עריכה וניסוח
מ (←‏עבודות הטעונות שירה: קצת עריכה וניסוח)
מלבד השירה על הקרבנות, היו הלויים משוררים במקרים נוספים:
* בזמן הקרבת [[קורבן פסח|קרבן פסח]] - היו הלויים שרים את ההלל. ואף שאין אומרים שירה אלא על היין, כתבו בראשונים שדווקא בהקרבת קרבן נאמר דין זה.{{הערה|פירוש התוספות {{בבלי|פסחים|סד|א}} ד"ה קראו את ההלל}}
* בזמן הבאת [[ביכורים]] - היו הלויים שרים את מזמור ל' ב[[תהילים]]: ארוממך[[מזמור ה'שיר כיחנוכת דליתניהבית]].
 
== מקום אמירת השירה ==
 
== זהות המשוררים ==
המשוררים צריכים להיות לויים מיוחסים בעלי קול ערב (בעלי מומים כשרים{{דרושה הבהרה|סיבה=מה הכוונה??}}), וכל מיאדם שאינו לוי מיוחס אינו רשאי לעלות על הדוכן.
 
לויים שלא הגיעו לגיל המצוות ג"כ אינם רשאים לעלות על הדוכן אלא הם עומדים מאחורי הדוכן ומסייעים את הלויים בקולם, אבל אינם משתמשים בכלי שיר.
 
המחללים בחלילים אינם עומדים על הדוכן אלא עומדים לפני המזבח ואינם מזמרים בפיהם אלא מנגנים בחלילים, ונחלקו התנאים נחלקו מי הםהיה רשאי היולחלל, י"א שהם היו לויים וי"א שהם היו משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפרייא מאמאום והם היו ישראלים מיוחסים וי"א שהם היו עבדי הכהנים.
 
התוקעים בחצוצרות לפני השירה ובין הפיסקאות שבשירה צריכים להיות כהנים.
 
משפחות הלויים המשוררים היו מחולקים לכ"ד משמרות וכל משמר עובד שבוע אחד והם היו משלש משפחות: משפחת אסף מבני גרשון, משפחת הימן מבני קהת ומשפחת ידותון (איתן) מבני מררי, והםשמות עבדוהמשמרות לפיוסדרם הסדרהיה הזהכך: יוסף (אסף), גדליהו (ידותון), זכור (אסף), יצרי [צרי] (ידותון), נתניהו (אסף), בקיהו (הימן), ישראלה [אשראלה] (אסף), ישעיהו (ידותון), מתניהו (הימן), שמעי (ידותון), עזראל [עזיאל] (הימן), חשביהו (ידותון), שובאל [שבואל] (הימן), מתתיהו (ידותון), ירמות [ירימות] (הימן), חנניהו (הימן), ישבקשה (הימן), חנני (הימן), מלותי (הימן), אליתה [אליאתה] (הימן), הותיר (הימן), גדלתי (הימן), מחזיאות (הימן), רוממתי עזר (הימן).
 
== זהות השיר ששוררו הלויים ==
{{ש}} ב[[יום חמישי|חמישי]] היו אומרין {{הדגשה|[[תהילים פ"א|הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ]]|{{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן}}}}
{{ש}} ב[[יום שישי|שישי]] היו אומרין {{הדגשה|[[תהילים צ"ג|ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ]]|{{תנ"ך|תהילים|צג|קצר=כן}}}}
{{ש}} ב[[יום השבת|שבת]] היו אומרין {{הדגשה|[[תהילים צ"ב|מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]|{{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן}}}}, מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים. במוספי שבת שירת האזינו ומחלקין אותו לו' במשך ו' שבתות כסדר [[הזי"ו ל"ך]] וחוזר חלילה, במנחה בשבת ראשונה [[שירת הים]] מאז ישיר עד מי כמכה, בשנייה ממי כמכה עד סוף השירה, בשלישית שירת הבאר וחוזר חלילה|מקור=|אנגלית=}}בחגים וזמנים מיוחדים (ראש השנה יום כיפור, פסח שבועות סוכות וראשי חדשים, ועוד) היו שרים שיר מיוחד שהיה מתאים לאותו מועד.
 
במוספי שבת היה שרים את [[שירת האזינו]] ומחלקין אותו לששה חלקים ([[הזי"ו ל"ך]]), כך שבמשך ששה שבתות היה משלימים את כל הפרשה וחוזר חלילה.
במוספי ר"ה מזמור פ"א ובמנחה כ"ט, בחוה"מ סוכות ביום א' אומרים מזמור כ"ט, ב' נ' יו-כג, בג' צ"ד יו-כג, בד' צ"ד ח-טו, בה' פ"א ז-יז, בו' פ"ב ה (ימוטו כל מוסדי ארץ)-ח. שבת שחל בר"ח או ר"ה במוסף מתחילים בשיר של ר"ח או ר"ה וממשיכים לשיר של שבת אבל שבת שחל ביו"ט במוסף מתחילין של שבת וממשיכין לשיר של יו"ט, שבת שחל בחוה"מ נדחה שיר של חוה"מ לגמרי (ובסוכות ממשיכים כסדר ונדחה האחרון) וכן במנחת שבת נדחה שיר של יו"ט לגמרי, ר"ה שחל ביום ה' מתחילים בשחרית רק מפסוק ז' ובמוסף מתחילין מההתחלה עד פסוק ז' ואם לא באו עדים עד המנחה אומרים בתמיד של בין הערבים מההתחלה עד פסוק ז',
 
בשבת במנחה, היה שרים בחילה את [[שירת הים]] מ'אז ישיר' עד 'מי כמכה', בשנייה מ'מי כמכה' עד סוף השירה, בשלישית [[שירת הבאר]] וחוזר חלילה
 
בחגים וזמנים מיוחדים (ראש השנה יום כיפור, פסח שבועות סוכות וראשי חדשים, ועוד) היו שרים שיר מיוחד שהיה מתאים לאותו מועד:
 
במוספי ראש השנה מזמור פ"א ובמנחה כ"ט, בחול המועד סוכות ביום א' אומרים מזמור כ"ט, ב' נ' יו-כג, בג' צ"ד יו-כג, בד' צ"ד ח-טו, בה' פ"א ז-יז, בו' פ"ב ה (ימוטו כל מוסדי ארץ)-ח.
 
שבת שחל בראש חודש או ראש השנה במוסף מתחילים בשיר של ר"ח או ר"ה וממשיכים לשיר של שבת אבל שבת שחל ביו"ט במוסף מתחילין של שבת וממשיכין לשיר של יום טוב.
 
במוספי ר"ה מזמור פ"א ובמנחה כ"ט, בחוה"מ סוכות ביום א' אומרים מזמור כ"ט, ב' נ' יו-כג, בג' צ"ד יו-כג, בד' צ"ד ח-טו, בה' פ"א ז-יז, בו' פ"ב ה (ימוטו כל מוסדי ארץ)-ח. שבת שחל בר"חבחול או ר"ה במוסף מתחילים בשיר של ר"ח או ר"ה וממשיכים לשיר של שבת אבל שבת שחל ביו"ט במוסף מתחילין של שבת וממשיכין לשיר של יו"ט, שבת שחל בחוה"מהמועד נדחה שיר של חוה"מחול המועד לגמרי (ובסוכות ממשיכים כסדר ונדחה האחרון) וכן במנחת שבת נדחה שיר של יו"טיום טוב לגמרי, ר"הראש השנה שחל ביום ה' מתחילים בשחרית רק מפסוק ז' ובמוסף מתחילין מההתחלה עד פסוק ז' ואם לא באו עדים עד המנחה אומרים בתמיד של בין הערבים מההתחלה עד פסוק ז',
 
== שיר של יום ==