שירת הלויים – הבדלי גרסאות

* בזמן הבאת [[ביכורים]] - היו הלויים שרים את מזמור ל' ב[[תהילים]]: ארוממך[[מזמור ה'שיר כיחנוכת דליתניהבית]].

המשוררים צריכים להיות לויים מיוחסים בעלי קול ערב (בעלי מומים כשרים{{דרושה הבהרה|סיבה=מה הכוונה??}}), וכל מיאדם שאינו לוי מיוחס אינו רשאי לעלות על הדוכן.

לויים שלא הגיעו לגיל המצוות ג"כ אינם רשאים לעלות על הדוכן אלא הם עומדים מאחורי הדוכן ומסייעים את הלויים בקולם, אבל אינם משתמשים בכלי שיר.

המחללים בחלילים אינם עומדים על הדוכן אלא עומדים לפני המזבח ואינם מזמרים בפיהם אלא מנגנים בחלילים, ונחלקו התנאים נחלקו מי הםהיה רשאי היולחלל, י"א שהם היו לויים וי"א שהם היו משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפרייא מאמאום והם היו ישראלים מיוחסים וי"א שהם היו עבדי הכהנים.

משפחות הלויים המשוררים היו מחולקים לכ"ד משמרות וכל משמר עובד שבוע אחד והם היו משלש משפחות: משפחת אסף מבני גרשון, משפחת הימן מבני קהת ומשפחת ידותון (איתן) מבני מררי, והםשמות עבדוהמשמרות לפיוסדרם הסדרהיה הזהכך: יוסף (אסף), גדליהו (ידותון), זכור (אסף), יצרי [צרי] (ידותון), נתניהו (אסף), בקיהו (הימן), ישראלה [אשראלה] (אסף), ישעיהו (ידותון), מתניהו (הימן), שמעי (ידותון), עזראל [עזיאל] (הימן), חשביהו (ידותון), שובאל [שבואל] (הימן), מתתיהו (ידותון), ירמות [ירימות] (הימן), חנניהו (הימן), ישבקשה (הימן), חנני (הימן), מלותי (הימן), אליתה [אליאתה] (הימן), הותיר (הימן), גדלתי (הימן), מחזיאות (הימן), רוממתי עזר (הימן).

{{ש}} ב[[יום השבת|שבת]] היו אומרין {{הדגשה|[[תהילים צ"ב|מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]|{{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן}}}}, מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים. במוספי שבת שירת האזינו ומחלקין אותו לו' במשך ו' שבתות כסדר [[הזי"ו ל"ך]] וחוזר חלילה, במנחה בשבת ראשונה [[שירת הים]] מאז ישיר עד מי כמכה, בשנייה ממי כמכה עד סוף השירה, בשלישית שירת הבאר וחוזר חלילה|מקור=|אנגלית=}}בחגים וזמנים מיוחדים (ראש השנה יום כיפור, פסח שבועות סוכות וראשי חדשים, ועוד) היו שרים שיר מיוחד שהיה מתאים לאותו מועד.