חיים נחמן ביאליק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביאליק בזמר העברי: קישורים פנימיים |
←בעיר אודסה: זהו, שכל הדברים האלו לא התרחשו באודסה. |
||
שורה 67:
[[קובץ:ביאליק ואימו.-JNF043068.jpeg|ממוזער|ביאליק ואמו]]
אחרי כחצי שנה באודסה, במרץ 1892 שב לז'יטומיר, עקב מחלת סבו, והעובדה שישיבת וולוז'ין נסגרה ושוב לא היה לו 'סיפור כיסוי' מול סבו ששכב על ערש דווי.{{הערה|הולצמן תשס"ט, עמוד 61}} השיבה לז'יטומיר הייתה כרוכה בייאוש גדול, שלימים קיבל ביטוי בשירו 'בתשובתי',{{הערה|[http://benyehuda.org/bialik/bia003.html בתשובתי], ב[[פרויקט בן יהודה]]}} ונראה היה לו שנסתם הגולל על תוכניותיו. במהלך השנה בה ישב בבית סבו על כרחו, כתב כעשרים שירים, בהם הוא מציג את עצמו כאסיר מדוכא השואף למרחבים.{{הערה|הולצמן שם, עמוד 67}}
====נישואיו ומגוריו בקורוסטישיב====
בשנת [[1893]] שידכו לו סבו ובני המשפחה את [[מאניה ביאליק|מאניה]] (לבית אָוֶרְבּוּך - משפחת סוחרי עצים אמידה) מהעיירה הסמוכה
ב-[[1897]] כתב ביאליק את שיר התוכחה הראשון שלו, "אָכֵן חָצִיר הָעָם",{{הערה|[[S:אכן חציר העם|אָכֵן חָצִיר הָעָם]], ב[[ויקיטקסט|וויקיטקסט]]}} על רקע הימים שלפני [[הקונגרס הציוני]] הראשון שהתקיים ב[[בזל]]. כמו כן כתב באותה תקופה את השיר "אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת",{{הערה|[[S:אם יש את נפשך לדעת|אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁךָ לָדַעַת]], ב[[ויקיטקסט|וויקיטקסט]]}} והחל בכתיבת סיפורים. הראשון בסיפוריו הוא "[[אריה בעל גוף]]".
|