בזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: טכנולוגיה |
עריכה והרחבה קלה |
||
שורה 36:
כל שינוי וחידוש בשירותי הטלפון הצריך [[בירוקרטיה]] במתן אישורים, לכן שירות הטלפון של [[משרד התקשורת]] לא היה יכול להתאים עצמו בצורה דינמית לשינויי הסביבה והטכנולוגיה. גם לאחר הפיכתה ל[[חברה ממשלתית]] חלו על החברה תקנות והגבלות, אך במידה כזו שאפשרה לחברה להגיב במהירות יחסית לנעשה בשוק.
=== הפיכתה לחברה ממשלתית ===
בינואר [[1964]] הועבר לשר הדואר, [[אליהו ששון]], דו"ח של ועדה בראשות [[צבי דינשטיין]] שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה, שבשלב ראשון יהיו [[מניה|מניותיה]] בידי הממשלה. להמלצות התנגדו עובדי משרד הדואר, מנכ"ל המשרד, ח. בן מנחם והשר אליהו ששון והן לא יושמו.{{הערה|{{מעריב||הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית|1964/01/28|00801}}}} [[יצחק מודעי]] כשר תקשורת ביקש ב-1979 להקים את חברת הטלפוניה, אולם נתקל בהתנגדות, בין השאר של נציב שירות המדינה אברהם פרידמן.{{הערה|{{מעריב|שרגא מקל|אם תצליח להכשיל הצלת שירותי התקשורת - תיפול האחריות עליך|1979/08/28|01100}}}} העובדים לעומת זאת תמכו בהקמת החברה בתקווה להעלאת משכורותיהם.{{הערה|{{מעריב|יאיר קוטלר|הטלפונים: צלצול חדש|1980/03/14|02200}}}} מנכ"ל החברה המיועד היה גדעון לב, מנכ"ל משרד התקשורת,{{הערה|{{מעריב|גבי קסלר|מנכ"ל משרד התקשורת|1980/08/31|00809}}}}{{הערה|{{מעריב||הקמת תאגיד הטלפונים|1980/10/01|00605}}}} אולם עם התמשכות הליכי הקמת החברה המינוי לא יצא אל הפועל.
שורה 42 ⟵ 43:
בשנת [[1997]] נפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולתחום נכנסו שתי חברות: [[012 קווי זהב]], ו-[[013 ברק]]. פעילותה של בזק בתחום זה עברה ל[[חברה בת|חברה-הבת]] שלה, "[[בזק בינלאומי]]" בקידומת 014. בשנת [[2004]] נכנסו חברות נוספות לתחום זה ([[אינטרנט זהב]] בקידומת 015, [[נטוויז'ן]] בקידומת 017, [[אקספון]] בקידומת 018), והתגברה התחרות בתחום זה.
=== המאה ה-21 ===
בנובמבר 2000 אישר שר התקשורת [[בנימין בן אליעזר]] לבזק להפעיל שירות [[ADSL]] וכך נפתח בישראל עידן [[פס רחב|הפס הרחב]]. במסגרת האישור, התאפשר שירות ה-ADSL קישור בקצב מהיר בין ספקי האינטרנט ללקוח באמצעות מודם ADSL שמותקן על קו הטלפון של בזק. בזק נעתרה לבקשת משרד התקשורת לפרק השירות למרכיבים (Unbundling) בשיטת Bit Stream access. לצורך זה התאפשר לספקי האינטרנט להתחבר לשירות בסיב אופטי, או באמצעות חברת בזק ל-[[DSLAM]] במתקני חברת בזק.{{הערה|{{ynet|שושנה סלומון|בן אליעזר: אני מצטער שהרשיון ניתן רק לבזק|234288|7 בנובמבר 2000}}}}
שורה 48 ⟵ 50:
בשנת 2005 החלה בזק בהקמת תשתית לשירות [[IP Centrix]]. במכרז להקמתו זכו Broadsoft ו-Veraz Networks (כיום חלק מ-Dialogic).
בשנת [[2006]] איבדה בזק את הבלעדיות על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון ב[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת]] ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א ([[מפעיל פנים ארצי]]) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בין חברת [[Yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] לבין בזק.
בתחילת 2008 החליטה בזק להשקיע בפריסת טכנולוגיית ה-[[NGN]]. לצורך ההקמה רכשה בזק מתג איתותים של Telesis שנועד להחליף מערכת איתות ותיקה בפרוטוקול [[SS7]], הפועלת ברשת בזק מאז 1993, והמופעלת בין המתגים בהליך קדם הקמת השיחה.{{הערה|1=[http://212.199.115.173/~thecom/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=5621&langpage=heb&category=6 Telesys הצטיידות נוספת של בזק לקראת פריסת רשת NGN, אתר דה קום, 13.9.2008]}} עד אותה עת, הטופולוגיה של רשת התקשורת של בזק הייתה בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 [[מרכזייה|מרכזות]] פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מתחברים קווים לבתים. פריסת רשת ה-NGN שינתה משמעותית מצב זה, כשהתבטל הצורך במרכזות. הקו עובר מרשת הליבה היישר לארונות הסעף הנקראים [[MSAG]].{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת|technation/1.477845|27 במרץ 2008}}}}
בקיץ 2012, לקראת פתיחת [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת הקיץ בלונדון]] הכריזה החברה על הגדלת ליבת הרשת שלה לקיבולת בהיקף של 100 ג'יגה-בייט. זאת, על מנת לאפשר לגולשים לצפות בשידורי האולימפיאדה ברשת. בתקופה זו שדרגה החברה את הקיבולת בשיעור הגלישה פי 10 באזורים רבים בארץ, הידועים כאזורי העומס העיקריים, על מנת לאפשר למירב הלקוחות לגלוש בו זמנית ללא תקלות והפרעות וכן לקלוט ולהעביר את כמות התנועה הרבה על גבי רשת האינטרנט. כמו כן נערך עיבוי לליבת הרשת ולנפח התנועה בה, בהתבסס על המתגים של ג'וניפר.{{הערה|1=[http://www.pc.co.il/?p=94412 לקראת האולימפיאדה: בזק שידרגה את ליבת הרשת ל-100 ג'יגה-בייט]
בשנת 2012 הקימה בזק מוקד שירות ראשון למגזר ה[[בדואי]], ביישוב [[חורה]], כדי לשפר את השירות וכדי לספק תעסוקה לנשים בדואיות.{{הערה|1=[http://www02.bezeq.co.il/PressReleases_Old/Pages/2532012.aspx "בזק מקימה מוקד שירות ראשון במגזר הבדואי"]}}
בנובמבר 2012 חשפה בזק מתקן תקשורת נייד (מת"ן), מערך גיבוי הניתן לשינוע. מתקן התקשורת
באפריל 2013 שלח [[משרד התקשורת]] לבזק מכתב הדורש תוכנית מפורטת של פריסת הסיבים האופטיים עקב החשש של המשרד שהחלטה על מבנה הרשת עשויה להשפיע בעתיד על "השוק הסיטונאי", במסגרתו הספקיות רוכשות [[רוחב פס]] מחברות התשתיות וינהלו אותו בעצמן במקום שחברת התשתית תעשה זאת. המכתב כלל דרישה לתיאור מפורט של ניסויים שנעשו עד כה בפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה שיכלול בין היתר מיפוי גאוגרפי של מרחב הניסוי, הכולל תיאור אתר הניסוי, שמות רחובות הניסוי, מספר לקוחות שהשתתפו בניסוי וסיווגם כלקוחות פרטיים/עסקיים. כמו כן, דרש המשרד תיאור טופולוגיות שונות לפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה והשוואה ביניהם ופירוט העדפות בזק לבחירה בטופולוגיה הנבחרת עבור סוגי לקוחות שונים. בנוסף דרש המשרד מידע לגבי הרשת הקיימת של בזק וכיצד היא פרוסה וכן מידע לגבי טכנולוגיות שהחברה מתכוונת ליישם עד שתשלים את פריסת הסיבים האופטיים בכל שטחה של ישראל.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|משרד התקשורת שוב דורש מבזק תוכניות הסיבים|1000834474|7 באפריל 2013}}}}▼
בנובמבר 2013 נודע כי בזק מבצעת שדרוג גדול לטובת חברת הבת [[פלאפון תקשורת|פלאפון]] והדור הרביעי בסלולר. הפעילות כוללת הקמת רשת IP חדשה שתשמש את פלאפון לטובת [[Long Term Evolution|הדור הרביעי בסלולר]], וכן מפעילים נוספים שיהיו מעוניינים בשירותים החדשים שהרשת תציע. הרשת החדשה שתקים בזק תיכנס בהדרגה כרשת ייעודית לסלולר והיא תתפקד כרשת שלישית במקביל לרשתות הייעודיות לאינטרנט ולאינטרנט לעסקים. הרשת החדשה תאפשר לפלאפון לנהל בעצמה את תעבורת הנתונים ברשת שלה, דבר שעד אז נעשה על ידי בזק עצמה. על ידי כך מקבלת פלאפון עצמאות וגמישות בניהול משאבי הרשת, נושא שהוא מאד קריטי וחשוב ברשתות דור רביעי בגלל הגידול בתעבורת תקשורת הנתונים ובגלל הצורך לאפשר יישומים רבים במהירויות גבוהות יותר.{{הערה|שם=פרץ|{{גלובס|גד פרץ|בזק נערכת לדור הרביעי בסלולר עבור פלאפון|1000895824|21 בנובמבר 2013}}}} באותו חודש החלה החברה לשווק נתב חדש בשם SUPER-WIFI.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|בזק מתחילה לשווק נתב חדש למהירות גלישה של עד 100 מגה|1000893288|12 בנובמבר 2013}}}}
בנובמבר 2014 אישר [[שר התקשורת]] את החלת רפורמת "השוק הסיטונאי" במסגרתה בזק תחויב [[חכירה|להחכיר]] את התשתית הפיזית שלה לחברות מתחרות. החברות המתחרות יוכלו למכור שירותי אינטרנט, טלפוניה ו-IPTV כאשר הן קונות מבזק תשתית במחיר שנקבע על ידי משרד התקשורת ומוכרות אותה לצרכן.{{הערה|אופיר דור, [http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3645235,00.html ביומו האחרון בתפקיד: ארדן חתם על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות], [[כלכליסט]], 17 בנובמבר 2014}} בפברואר 2015 נכנסה הרפורמה לתוקף, כאשר החברות סלקום ופרטנר טוענות כי בזק מערימה קשיים על יישום הרפורמה.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|ספקי האינטרנט: "בזק מחסלת את רפורמת השוק הסיטונאי"|3658668|7 במאי 2015}}}}▼
ביולי 2015 השיקה החברה שירות [[בית חכם]] המאפשר ללקוח לנהל את הבית באמצעות רכיבים שונים.{{הערה|{{Cite news
שורה 80 ⟵ 78:
}}}}
=== פריסת סיבים אופטיים ===
ביולי 2016 קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] המשמש גם כ[[משרד התקשורת|שר התקשורת]], אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.{{הערה|{{TheMarker|[[צבי זרחיה]]|השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי|technation/1.3011734|19 ביולי 2016}}}}▼
בסוף אוגוסט 2012, דירקטוריון החברה אישר פרויקט תשתיתי "Fiber NGN" בהיקף השקעה של מיליארדי שקלים שבמסגרתו ייפרשו [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] עד לבית הלקוח. הפרויקט הוא המשך למיזם ה-NGN שהסתיים ב-2013. החברה תצטרך לפרוס 15–20 אלף קילומטרים של סיבים במיזם לאורך כשבע שנים, עד 2020.{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|מהפכה: בזק תביא סיב נתונים אופטי לכל בית - השקעה של מיליארדי שקלים|technation/communication/1.1812078|29 באוגוסט 2012}}}}
▲באפריל 2013 שלח [[משרד התקשורת]] לבזק מכתב הדורש תוכנית מפורטת של פריסת הסיבים האופטיים עקב החשש של המשרד שהחלטה על מבנה הרשת עשויה להשפיע בעתיד על "השוק הסיטונאי", במסגרתו הספקיות רוכשות [[רוחב פס]] מחברות התשתיות וינהלו אותו בעצמן במקום שחברת התשתית תעשה זאת. המכתב כלל דרישה לתיאור מפורט של ניסויים שנעשו עד כה בפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה שיכלול בין היתר מיפוי גאוגרפי של מרחב הניסוי, הכולל תיאור אתר הניסוי, שמות רחובות הניסוי, מספר לקוחות שהשתתפו בניסוי וסיווגם כלקוחות פרטיים/עסקיים. כמו כן, דרש המשרד תיאור טופולוגיות שונות לפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה והשוואה ביניהם ופירוט העדפות בזק לבחירה בטופולוגיה הנבחרת עבור סוגי לקוחות שונים. בנוסף דרש המשרד מידע לגבי הרשת הקיימת של בזק וכיצד היא פרוסה וכן מידע לגבי טכנולוגיות שהחברה מתכוונת ליישם עד שתשלים את פריסת הסיבים האופטיים בכל שטחה של ישראל.{{הערה|{{גלובס|גד פרץ|משרד התקשורת שוב דורש מבזק תוכניות הסיבים|1000834474|7 באפריל 2013}}}}
=== שינויים רגולטוריים בעשור השני של המאה ה-21 ===
▲בנובמבר 2014 אישר [[שר התקשורת]] את החלת רפורמת "השוק הסיטונאי" במסגרתה בזק תחויב [[חכירה|להחכיר]] את התשתית הפיזית שלה לחברות מתחרות. החברות המתחרות יוכלו למכור שירותי אינטרנט, טלפוניה ו-IPTV כאשר הן קונות מבזק תשתית במחיר שנקבע על ידי משרד התקשורת ומוכרות אותה לצרכן.{{הערה|אופיר דור, [http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3645235,00.html ביומו האחרון בתפקיד: ארדן חתם על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות], [[כלכליסט]], 17 בנובמבר 2014}} בפברואר 2015 נכנסה הרפורמה לתוקף, כאשר החברות סלקום ופרטנר טוענות כי בזק מערימה קשיים על יישום הרפורמה.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|ספקי האינטרנט: "בזק מחסלת את רפורמת השוק הסיטונאי"|3658668|7 במאי 2015}}}}
▲ביולי 2016 קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] המשמש גם כ[[משרד התקשורת|שר התקשורת]], אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.{{הערה|{{TheMarker|[[צבי זרחיה]]|השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי|technation/1.3011734|19 ביולי 2016}}}} באוקטובר 2016 הנחה [[מבקר המדינה]] את השר [[צחי הנגבי]] שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק|3700678|31 באוקטובר 2016}}}}
=== עסקת בזק-yes ===
{{אקטואלי}}
{{ראו גם|פרשת בזק-אלוביץ'}}
עד יוני 2015, החזיקה בזק אשר בשליטת שאול אלוביץ', ב-49.8% ממניות חברת הלוויין [[Yes הטלוויזיה בלוויין|yes]]. בחודש זה רכשה בזק בעסקת בעלי עניין את יתרת המניות מחברת [[יורוקום]] שבבעלות אלוביץ'.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3715611,00.html|title=עסקת בזק־yes אושרה למרות כל סימני האזהרה|date=2017-06-21|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2017-06-25}}}} ב-20 ביוני 2017 הפכה לגלויה חקירה של [[רשות ניירות ערך|הרשות לניירות ערך]] סביב אותה עסקה, במסגרת החקירה הגלויה פשטה הרשות על משרדי חברת בזק ו-yes, החרימה מסמכים ומחשבים וחקרה מנהלים בכירים ודירקטורים בשתי החברות. מנכ"ל yes, [[רון אילון]], וסמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן נחקרו ונשלחו ל[[מעצר בית]] למספר ימים. שאול אלוביץ' נחקר אף הוא ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדים בקבוצת בזק או יורוקום למשך מספר ימים, כמו כן הוצא נגדו [[צו איסור יציאה מן הארץ|צו עיכוב יציאה מהארץ]].{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/law/1.4192278|title=החשדות נגד אלוביץ' ובכירי yes: מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים, שיבוש הליכי משפט|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-06-25}}}} גם מנכ"לית בזק, [[סטלה הנדלר]], נחקרה בחשד למרמה.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4979934,00.html|title=הפרשה מסתעפת: מנכ"לית בזק סטלה הנדלר חשודה בעבירות מרמה ודיווח|date=2017-06-23|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-06-25}}}} לפעילות החקירה השפעה על מניית בזק והיא ירדה ב-11% במצטבר עד ל-25 ביוני, חמישה ימים לאחר תחילת החקירה הגלויה.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3715831,00.html|title=בורסת ת"א: בזק ירדה ב-4% והשלימה מחיקה של 1.7 מיליארד שקל בשווי מאז התפוצצה הפרשה|date=2017-06-25|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2017-06-25}}}}
ב-13 ביולי 2017 הודיעה הרשות לניירות ערך כי מנכ"ל משרד התקשורת [[שלמה פילבר]] נחקר בחשד נוסף הקשור לבזק ולבעל השליטה בה, [[שאול אלוביץ']], במסגרת [[תיק בזק|פרשת בזק]]. הרשות טענה כי פילבר העביר לבזק מסמכים מסווגים בעלי מידע משמעותי עבור החברה, וכי בכירי החברה העבירו את הערותיהם ואת התיקונים הנדרשים על גבי המסמכים. ב-14 ביולי נשלח פילבר למעצר בית של שבועיים, על אלוביץ' והנדלר הוטל מעצר בית של 9 ימים.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4989067,00.html|title="השיטה: מנכ"ל משרד התקשורת העביר מסמכים מסווגים, אנשי בזק תיקנו"|date=2017-07-13|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-07-13}}}} לאחר תום תקופת מעצר הבית שבה הנדלר לעבודה במשרדי החברה,{{הערה|{{Cite news|url=http://www.kikar.co.il/239799.html|title=מנכ"לית בזק שוחררה ממעצר הבית הארוך - כיכר השבת|newspaper=כיכר השבת|access-date=2017-07-25}}}} ובמרץ 2018 הודיעה על כוונתה לפרוש מהחברה תוך ארבעה חודשים.{{הערה|{{כלכליסט|גולן חזני|על רקע פרשת בזק: המנכ"לית סטלה הנדלר פורשת|3734402|19 במרץ 2018}}}}
שורה 173 ⟵ 177:
== קבוצת בזק ==
=== בעלות ===
מיום הקמתה מתפקדת '''בזק''' כ[[מונופול]] בכל תחומי התקשורת האלקטרונית. [[ממשלת ישראל]] החליטה על [[הפרטה]] של החברה ועל הפסקת הבלעדיות שלה במרבית תחומי פעילותה. בשלב ראשון נמכרה חבילת מניות לחברה הבריטית Cable and Wireless, וזו מכרה אותן לאיש העסקים הישראלי [[גד זאבי]]. במאי [[2005]] הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" בראשות איש העסקים הישראלי [[חיים סבן]].
בשנת 2010 מכרה קבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" את השליטה בבזק לחברת [[אינטרנט זהב-קווי זהב]], מקבוצת יורוקום - הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי [[שאול אלוביץ']]. העסקה בוצעה באמצעות חברת הבת של אינטרנט זהב הנקראת "[[בי קומיוניקיישנס|B קומיוניקיישנס]]". ב-2011 הותר ל-B קומיוניקיישנס לרדת מתחת לשיעור המזערי של אחזקות במניית בזק. בינואר 2014 התיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שיעבוד מניות השליטה בבזק, מה שאפשר לחברת B קומיוניקיישנס הנפקת אגרות חוב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2019/20191121-183213.pdf|הכותב=אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין|כותרת=כתב האישום של מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס|אתר=הארץ|תאריך=21 בנובמבר 2019}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/379599|כותרת=הנפקת האג"ח הגדולה של שנת 2014: אלוביץ' יגייס היום 800 מיליון דולר|אתר=Ice|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-11-22}}</ref> את תפקיד מנכ"ל בזק מילא עד לחודש אפריל [[2013]] [[אבי גבאי]] (שהיה קודם לכן מנכ"ל [[בזק בינלאומי]]), לאחר כ-6 שנים בתפקיד. במהלך מרץ 2013 מונתה [[סטלה הנדלר]] לתפקיד זה. החברה הודיעה כי תעזוב את התפקיד באוגוסט 2018 בשל מעורבתה ב[[פרשת בזק-אלוביץ']] וכי תמנה את [[דודו מזרחי]] במקומה.{{הערה|1=נחמה אלמוג, [http://www.pc.co.il/?p=112612 סטלה הנדלר מונתה לתפקיד מנכ"לית בזק על ידי דירקטוריון החברה], אנשים ומחשבים, 7.3.13.}}{{הערה|1=גולן חזני, [https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3740418,00.html דודו מזרחי מונה לתפקיד מנכ"ל בזק], כלכליסט, 17.6.18.}} ===חברות בת===
| |||