הגבעה הצרפתית – הבדלי גרסאות

בשנת [[2003]] החלה הקמתו שלהקמת פרויקט "ברוש הגבעה" במגרש הפנוי האחרון בשכונה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|סמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים|1.870249|20 במרץ 2003}}}}, על קרקע בתשל 25 דונם בבעלות המסדר הנוצרי [[משמורת ארץ הקודש]], קרקע שאותהאותה רכש מהמסדר הצרפתי של "האבות הלבנים" בשנת ב-1960 (ושעל שמו קרויה השכונה). בשנת ב-1996 נכנס המסדר לעסקת קומבינציה עם הקבלן משה סטולר לבניית חמישה מגדלים במקום בגובה של כ-20 קומות, אף על פי שבתוכנית המתאר הוגדר כשטח ציבורי פתוח. התוכנית זכתהנתקלה להתנגדויותבהתנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, הן בשל גובה המגדלים והן בשל החששמחשש מצפיפותלצפיפות תחבורתית בשכונה. ב-1998 [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים]] בירושלים אישרה את שינוי ייעוד של קרקעהקרקע בתנאי שהיזם יבנה מתנ"ס חדש עבור תושבילתושבי השכונה, לפני שהואהתחלת מתחיל בבנייתבניית הדירות שאותן אישרהשאישרה העירייה לבנות. המתנ"ס שנבנה בסופו של דבר היה בשטח של 2,000 מ"ר בלבד, במקום בשטח של 4,500 מ"ר, כפי שסוכם, והיזם שילם היטל ההשבחההשבחה נמוך, לאחר התערבותו של ראש העירהעירייה [[אהוד אולמרט]]{{הערה|{{TheMarker|שוקי שדה|גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים|1.569263|4 ביוני 2010}}}}. הפרויקט היה גם נושא לסכסוך משפטי בין [[משמורת ארץ הקודש]] לעורך הדין שיצגשייצג אותהאת המסדר, בטענה שעשה יד אחת עם הצד השני לעסקה,; והכנסייההכנסייה ויתרה בסוף על זכויותיה במקרקעין, במחיר לא משתלם. הכנסייה פתחה בחקירה, שאותהאותה ניהל שופט בית-המשפט העליון של הוותיקן, האב דוד יגר{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש|1.1176111|11 בספטמבר 2011}}}} שהובילה לתביעה בסך של כ-100 מיליון שקלש"ח בישראלמצד הכנסייה. בית-המשפט המחוזי, פסק לבסוף כי המסדר הנוצרי זכאי לקבל בפרויקט שווי של 29 דירות, בניכוי של 6 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|[[גור מגידו]]|המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני|1001147325|21 באוגוסט 2016}}}}.

בשנת ב-[[2006]] נחנך בשכונה פרויקט "כפר הסטודנטים" בשכונה, על ידי חברת [[אפריקה ישראל]]{{הערה|{{גלובס||אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש'|1000415582|11 בינואר 2009}}}}. ב-20024 שנים קודם לכן זכתה חברת [[אפריקה ישראל נכסים]] בשותפות עם חברת [[מנרב אחזקות]] במכרז של [[האוניברסיטה העברית]] לבנייה ולהפעלה של [[מעונות סטודנטים]]. בפרויקט הוקמונבנו 11 בניינים, שטח נוסף של כ-18 אלף מ"ר למסחר וחניון לכ-450 כלי רכב. בכפר מתגוררים כ-1,000 סטודנטים, המשפיעים על אופיה הצעיר של השכונה{{הערה|{{הארץ|רנית נחום-הלוי|האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים|1.1240998|14 בינואר 2009}}}}. קודםעוד להקמתבטרם הקמת הכפר כבר היו קיימים בשיפולייםבשיפוליה הדרומיים של הגבעה הצרפתית מעונות אידלסון-ברונפמן לסטודנטים, שהכילו 29 מבנים בגבהים שונים לצד בתים פרטיים, בבעלות ערבים שנשארו במקום במ-1967. בשנת ב-2012, ביקשה האוניברסיטה לצמצם את מעונות הסטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, בטענה שהיצע המעונות בקמפוס הר הצופים גדול מהביקוש{{הערה|{{TheMarker|רנית נחום-הלוי|האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים|1.1624530|24 בינואר 2012}}}}.