פתיחת התפריט הראשי

הגבעה הצרפתית

שכונה בצפון מזרח ירושלים

הגבעה הצרפתית, בשמה הרשמי גבעת שפירא, היא שכונה יהודית בעלת צביון חילוני בצפון מזרח ירושלים, שנוסדה בשנת 1971. יחד עם צמרת הבירה מתגוררים בגבעה הצרפתית כ-7,000 איש[1].

הגבעה הצרפתית
Hagivaa hazarfatit.JPG
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1971
על שם כנסיית סנטה אנה הצרפתית
קואורדינטות 31°48′21″N 35°14′20″E / 31.8057°N 35.238991666667°E / 31.8057; 35.238991666667
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקור השםעריכה

 
בניית מאגר המים ב"גבעת הצרפתים" - 1926
 
טקס חנוכת המאגר (המתקן נקרא בשם "אוצר המים הכללי"), 16 ביולי 1926

שמה של השכונה נובע מכך שאדמותיה היו שייכות לכנסיית סנטה אנה הצרפתית[2]. ידוע שבראש הגבעה הפעילו נזירים צרפתים ממסדר האבות הלבנים משק חקלאי, ושבפי הערבים נקרא המקום "כרם אל-וז" ("כרם האווזים" - גידול כרמים ואווזים מרמז על פעילות חקלאית צרפתית)[דרוש מקור]. בעיתון הארץ מ-16 ביולי 1926 בדיווח על חנוכת מפעל המים של מעין פארה נקרא הגבעה "גבעת הצרפתים". הכנסייה תרמה שטח קרקע להקמת מאגר מים שממנו זרמו מים לכל חלקי העיר בכוח הכבידה[3]. השם העברי "הגבעה הצרפתית" הופיע לראשונה בעיתונות העברית ביולי 1948[4]. כנראה על בסיס מפה משנת 1948 בהוצאת משרד המפות של חטיבת ירושלים[דרוש מקור]. בערבית רווח שם דומה - "תל אל-פראנסייה".

על פי גרסה עממית, הגבעה שעליה נבנתה לימים השכונה כונתה בידי הבריטים באנגלית French Hill (גבעת פרנץ') על שמו של הקולונל ג'ון פרנץ', קצין בריטי במלחמת העולם הראשונה הקבור בבית הקברות של הצבא הבריטי בהר הצופים, ושמו של המקום תורגם מילולית בטעות ל'הגבעה הצרפתית'. גרסה דומה מייחסת את השם לקפטן דגלס פרנץ', מפקד פלוגה בריטית שחנתה בראש הגבעה בעת כיבוש ירושלים בידי הבריטים, ובגרסה נוספת מדובר בגנרל פרנץ', מפקד חיל המשלוח הבריטי בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה. אלא גרסאות מוטעות, ידוע שבמקום חנתה יחידה בריטית בעת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, אך אין תיעוד כלשהו לקפטן, קולונל או גנרל בשם פרנץ' שחנה במקום או קבור בבית הקברות הבריטי הסמוך[5]. נראה שהבריטים כינו את הגבעה French Hill ("גבעת הצרפתים") משום הנוכחות הצרפתית במקום, ומכאן תורגם לעברית ולערבית. ב-1971, ניתן לשכונה השם גבעת שפירא, על שמו של איש תנועת "המזרחי", השר לשעבר משה חיים שפירא. שם זה לא נקלט היטב בפי הציבור, הממשיך להשתמש בשם "הגבעה הצרפתית". הסיבה לגרסה המוטעית היא כנראה כתבה בעיתון "מעריב" מ-1971, בה נכתב על הכרזת שם השכונה כ"גבעת שפירא" וסופר בה על קצין בריטי בשם "פרנץ'" בלי ציון שום פריטים עליו[6].

מיקום וטופוגרפיהעריכה

 
מראה הגבעה הצרפתית מטיילת ארמון הנציב, על קו האופק מעל הר הבית ומוזיאון רוקפלר

הגבעה הצרפתית שוכנת על גבעה ברום של 830 מטר, מה שהופך אותה לשכונה גבוהה יחסית לשכונות ירושלים. בצפון היא גובלת בכביש 1 ושכונת שועפט, במערב בכביש 60, בדרום בקריית הממשלה שבמזרח ירושלים ובאוניברסיטה העברית שבהר הצופים, ובמזרח בשכונת צמרת הבירה. יחד עם שכונה זו, משתרעת הגבעה הצרפתית על פני 970 דונם. במרכז השכונה מתנשאת גבעת תצפית המכוסה חורשת אורנים בגובה 835 מטר.

ארכאולוגיהעריכה

בעת חציבת היסודות לבנייני המגורים שנבנו עם הקמת השכונה נתגלו חומרים ליתיים[7] שיוחסו לתרבות האשלו-יברודית, מה שמעיד כי ההתיישבות האנושית הקדומה ביותר במקום היא מתקופת האבן. בנוסף, בעת הקמת השכונה נחשפה במרכז הגבעה הצרפתית, ליד מאגר המים, שרידי מצודה (מצד גבעת שפירא) מתקופת הברזל. האתר נחפר על ידי הארכאולוגית אורה נגבי מאוניברסיטת תל אביב בשנת 1969[8][9].

במקום בו הוקם הגשר בצומת המובילה לרמת אשכול, נתגלתה מערת קבורה עם 13 גלוסקמאות מתקופת בית שני, אחת מהן הכילה את השם: "יהוסף בן חגי".[דרוש מקור] בשכונה גם שרידים מן התקופה הביזנטית.[דרוש מקור].

היסטוריהעריכה

הקמת השכונהעריכה

התוכנית להקמת השכונה אושרה במועצת עיריית ירושלים בפברואר 1969[10], כשכונה ל"יוצאי אמריקה" ביוזמת התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל[11][12].

השכונה הוקמה בשנת 1971, לאחר ששטחה נכבש מירדן במלחמת ששת הימים. היא נבנתה, יחד עם השכונות גבעת המבתר, רמת אשכול ומעלות דפנה, במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית והר הצופים, שהיה עד מלחמת ששת הימים מובלעת ישראלית בתוך השטח הירדני.

בניגוד למקובל בשכונות ירושלים, רוב הבתים בשכונה נבנו כמגדלים בני 6–7 קומות. התר בניה זה היה תגובת ממשלת ישראל ל"תוכנית רוג'רס" - שיזם מזכיר המדינה האמריקני ויליאם רוג'רס, להחזיר נוכחות ירדנית סמלית לעיר.

בשנות ה-2000עריכה

בשנת 2003 החלה הקמתו של פרויקט "ברוש הגבעה" במגרש הפנוי האחרון בשכונה[13], על קרקע בת 25 דונם בבעלות המסדר הנוצרי משמורת ארץ הקודש, קרקע שאותה רכש מהמסדר הצרפתי של "האבות הלבנים" בשנת 1960 (ושעל שמו קרויה השכונה). בשנת 1996 נכנס המסדר לעסקת קומבינציה עם הקבלן משה סטולר לבניית חמישה מגדלים במקום בגובה של כ-20 קומות, אף על פי שבתוכנית המתאר הוגדר כשטח ציבורי פתוח. התוכנית זכתה להתנגדויות רבות מצד תושבי השכונה, הן בשל גובה המגדלים והן בשל החשש מצפיפות תחבורתית בשכונה. ב-1998 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים בירושלים אישרה את שינוי ייעוד של קרקע בתנאי שהיזם יבנה מתנ"ס חדש עבור תושבי השכונה, לפני שהוא מתחיל בבניית הדירות שאותן אישרה העירייה לבנות. המתנ"ס שנבנה בסופו של דבר היה בשטח של 2,000 מ"ר בלבד, במקום בשטח של 4,500 מ"ר, כפי שסוכם, והיזם שילם היטל ההשבחה נמוך, לאחר התערבותו של ראש העיר אהוד אולמרט[14]. הפרויקט היה גם נושא לסכסוך משפטי בין משמורת ארץ הקודש לעורך הדין שיצג אותה, בטענה שעשה יד אחת עם הצד השני לעסקה, והכנסייה ויתרה על זכויותיה במקרקעין, במחיר לא משתלם. הכנסייה פתחה בחקירה, שאותה ניהל שופט בית-המשפט העליון של הוותיקן, האב דוד יגר[15] שהובילה לתביעה בסך של כ-100 מיליון שקל בישראל. בית-המשפט המחוזי, פסק לבסוף כי המסדר הנוצרי זכאי לקבל בפרויקט שווי של 29 דירות בניכוי 6 מיליון דולר[16].

בשנת 2006 נחנך פרויקט "כפר הסטודנטים" בשכונה על ידי חברת אפריקה ישראל[17]. ב-2002 זכתה אפריקה ישראל נכסים בשותפות עם חברת מנרב אחזקות במכרז של האוניברסיטה העברית לבנייה ולהפעלה של מעונות סטודנטים. בפרויקט הוקמו 11 בניינים, שטח נוסף של כ-18 אלף מ"ר למסחר וחניון לכ-450 כלי רכב. בכפר מתגוררים כ-1,000 סטודנטים, המשפיעים על אופיה הצעיר של השכונה[18]. קודם להקמת הכפר כבר היו קיימים בשיפוליים הדרומיים של הגבעה הצרפתית מעונות אידלסון-ברונפמן שהכילו 29 מבנים בגבהים שונים לצד בתים פרטיים, בבעלות ערבים שנשארו במקום ב-1967. בשנת 2012, ביקשה האוניברסיטה לצמצם את מעונות הסטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, בטענה שהיצע המעונות בקומפוס הר הצופים גדול מהביקוש[19].

אופי השכונהעריכה

עקב היותה שכונת קצה, הגבעה הצרפתית היא שכונה שלווה ושקטה. המצב הסוציו-אקונומי של דיירי השכונה הוא בינוני-גבוה, והיא נחשבת לאחת משכונות היוקרה של ירושלים, ויש בה דירות יוקרה רבות[20]. בשל הקרבה לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, מתגורר בשכונה חלק ניכר מהסטודנטים וסגל האוניברסיטה.

בגבעה הצרפתית ישנה אוכלוסייה מגוונת, ברובה יהודית חילונית, והיא אחת מהשכונות החילוניות בירושלים והיא בולטת בהשוואה לרוב השכונות הדתיות סביבה. בשכונה מתגוררות כמה עשרות משפחות ערביות. חלק מהמשפחות הערביות גרות ברחוב ג'ורג' אדם סמית - רחוב שלפני מלחמת ששת הימים היה רחוב קטן בסמוך לשכונת שייח ג'ראח הערבית ובמהלך בניית שכונת הגבעה הצרפתית הוכלל בשטחה. הרחוב הוקם בשנת 1948 בידי משפחות פליטים מהכפר ליפתא, על על אדמה שבבעלותן במקום[21]. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, הוכפל מספר הבניינים ברחוב זה בשל הגידול הטבעי באוכלוסייתו. חלק מהמשפחות הערביות עברו אל השכונה משכונות ערביות במזרח ירושלים וכן מהגליל[22]. מספר הערבים בגבעה הצרפתית, כולל סטודנטים הלומדים בקמפוס הר הצופים הסמוך ושוכרים בה חדר, הוא כשישית מתושבי השכונה[23]. בנוסף, בשכונה מבקרים בתדירות די גבוהה ערבים ישראלים משועפט ועיסאוויה הסמוכות בעיקר לסידורים יומיומים בשירותים הניתנים בשכונה.

מוסדות בשכונהעריכה

 
מלון דן ירושלים, המלון הגדול בעיר

חינוךעריכה

קהילהעריכה

בקרבת השכונה שוכן בית החולים הדסה הר הצופים.

בתי עסקעריכה

בשכונה נבנה מתחם פרטי בשם ברוש הגבעה, הכולל שני מגדלי יוקרה בני 14 קומות כל אחד ומדורגים.

מחלף שער מזרחעריכה

 
הרכבת הקלה בצומת הגבעה הצרפתית, בין השכונה לשכונת גבעת המבתר

מחלף שער מזרח, הידוע בשם "צומת הגבעה הצרפתית", נמצא בגבול הצפון-מערבי של השכונה. צומת זה הוא צומת חשוב בירושלים, המקשר בין פסגת זאב והיישובים מצפון לירושלים, מרכז העיר וכביש 1. הצומת הומה אדם ופקוק במשך רבות משעות היום, ויש בו טרמפיאדה לחיילים ולתושבי חבל בנימין. בצומת התחוללו מספר פיגועים בזמן האינתיפאדה השנייה שהחלה בשנת 2000.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שכונת הגבעה הצרפתית, האתר הרשמי של עיריית ירושלים
  2. ^ זאב וילנאי, ירושלים שכונות סביב לה
  3. ^ שמחת המים בירושלים, הארץ, 16 ביולי 1926
  4. ^ יונה כהן, 60 ימי מצור על הר הצופים, הצופה, 11 ביולי 1948
    יונה כהן, סייר בזק בקווי היהודים, הצופה, 22 ביולי 1948
  5. ^ לפי יהודה זיו ואמיר חשין
  6. ^ הגלגול הצרפתי של פרנץ האנגלי , מעריב, 12 ביולי 1971
  7. ^ ליתוס - אבן
  8. ^ נגבי א' תש"ל. שרידי מצד ליד הגבעה הצרפתית. חדשות ארכיאולוגיות לא–לב:18
  9. ^ גבעת שפירא, מצד
  10. ^ אושרו תכניות לפיתוח הבירה, הצופה, 24 בפברואר 1969
  11. ^ רובע מגורים ליוצאי אמריקה יבנה ב"גבעה הצרפתית", על המשמר, 31 בדצמבר 1968
  12. ^ רובע מגורים ליוצאי קנדה ואמריקה יוקם במזרח־ירושלים, הצופה, 1 בינואר 1969
  13. ^ ניר חסוןסמווד קונסטרקשיין מקימה 300 יח"ד בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר הארץ, 20 במרץ 2003
  14. ^ שוקי שדה, גיבורי הולילנד נפגשים שוב: כך הפך שטח פתוח ל-5 מגדלים בגבעה הצרפתית בירושלים, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2010
  15. ^ תומר זרחין, מביה"ס הדתי לצמרת השיפוט של הכס הקדוש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2011
  16. ^ גור מגידו, ‏המשפטן מהוותיקן, העו"ד שגרף מיליונים והמסדר הפרנציסקני, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2016
  17. ^ אפריקה מכרה 51% ממגדל הקריה בת"א ואת מעונות הסטודנטים בי-ם ב-433 מ' ש', באתר גלובס, 11 בינואר 2009
  18. ^ רנית נחום-הלוי, האונ' העברית עשויה להכשיל העסקה של אפריקה למכירת מעונות הסטודנטים, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  19. ^ רנית נחום-הלוי, האוניברסיטה העברית תצמצם מעונות סטודנטים לטובת פרויקטי מגורים, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2012
  20. ^ רנית נחום-הלוי, הגבעה הצרפתית בדרך להתייצבות, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  21. ^ עמירה הסעיריית ירושלים מתכוונת להרוס בתי פלשתינאים, באתר הארץ, 14 באפריל 2001
  22. ^ "ירושלים של בורגנים, חרדים וערבים: כך שינתה בירת ישראל את פניה" מתוך וואלה!, 5 ביוני 2016
  23. ^ ניר חסוןהפלסטינים בגבעה הצרפתית נהנים מאיכות החיים ומתרגלים לגזענות, באתר הארץ, 24 ביולי 2009