אברהם שטינברג – הבדלי גרסאות

שטינברג נולד ב[[מחנה עקורים]] ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] לרב [[משה שטינברג (רב)|משה הלוי שטיינברג]], רבהּ של [[פרמישלני]] ב[[גליציה]], נין הרב [[אברהם מנחם הלוי שטיינברג]]. בילדותו [[העלייה ההמונית|עלו]] הוריו ל[[ישראל]] והגיעו להתגורר ב[[קריית ים]], שבה התמנה אביו כ[[רב]] העיר. למד בבית הספר הממלכתי דתי "סיני" בעיר, בבית הספר התורני "יבנה" ב[[חיפה]] ובישיבת "[[מרכז הרב]]". את השכלתו הרפואית רכש בבית הספר לרפואה של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].

 

 

בשנים [[1999]]–[[2002]] שימש כיו"ר הוועדה לאתיקה ולבקרה של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה של הילד, ובשנת 2002 מנהל המכון להתפתחות הילד ב[[מכבי שירותי בריאות|קופת חולים "מכבי"]] בירושלים. בשנת [[2003]] מונה למנהל היחידה לאתיקה רפואית במסגרת המרכז הרפואי שערי צדק. פרופסור שטינברג עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות כשאחת הבולטות בהן היא הוועדה הציבורית הרב-תחומית לענייני החולה הנוטה למות. [[חוק החולה הנוטה למות]] אושר בכנסת בשנת [[2005]] ומטרתו הסדרת זכויותיו של החולה הנוטה למות בישראל, כולל הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי אשר החל. כיום הוא יו"ר הוועדה הארצית לענייני החולה הנוטה למות מטעם החוק הנ"ל. כמו כן הוא הועמד בראש הוועדה להשתלות מתורמים חיים [[המרכז הלאומי להשתלות|במרכז הלאומי להשתלות איברים]]. משנת 2012 הוא יו"ר-משותף של המועצה הלאומית לביואתיקה. משמש גם כמומחה רפואי מטעם מערכת [[בתי המשפט בישראל]] בתחום הנוירולוגיה.