דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1על ידי, \1בר-אילן, בן-גוריון
מ תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 1:
'''דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם''' (ב[[אנגלית]]: '''Academic Ranking of World Universities'''{{כ}}; ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''ARWU'''), ידוע אף בכינוי "דירוג שאנגחאי" (Shanghai ranking), הוא [[מדד]] המשווה איכות מוסדות אקדמיים המתפרסם אחת לשנה בעריכת [[אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי]]. זהו אחד משני הדירוגים האקדמיים הבולטים של [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], לצד הדירוג המתפרסם על ידי הירחון Times Higher Education בלונדון. הדירוג משווה 1200 [[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]] ברחבי תבל בהתאם לנוסחה המשקללת את מספר הבוגרים שזכו ב[[פרס נובל]] וב[[מדליית פילדס]] (10 אחוז), [[סגל אקדמי|אנשי סגל]] שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס (20 אחוז), חוקרים שפרסמו מאמרים המצוטטים בהרחבה ב-21 קטגוריות שונות (20 אחוז), מאמרים של אנשי סגל שפורסמו בירחונים [[Nature]] ו-[[Science]]{{כ}} (20 אחוז), דרוג מאמרים במאגרי המידע Science Citation Index ו-Social Sciences Citation Index{{כ}} (20 אחוז) וכן ביצועים אקדמיים של המוסד בממוצע לנפש (על פי המדדים מעלה) (10 אחוז). שיטת דירוג זו פורסמה לראשונה על ידי החוקרים ליו וצ'נג בשנת 2004{{כ}}{{הערה|1=N.C. Liu and Y Cheng 2005 “Academic ranking of world universities - methodologies and problems”, Higher Education in Europe, Vol. 30, No 2., and earlier in the proceedings of Meeting of the International Rankings Expert Group 2004|שמאל=כן}}.
 
בנוסף לדירוג זה, ידועים שני דירוגים נוספים של אוניברסיטאות בעולם:
שורה 6:
 
==תגובות==
כדירוג הרב-ממדי העולמי הראשון של אוניברסיטאות, דירוג זה זוכה לתשומת לב רבה מצד אוניברסיטאות, ממשלות והתקשורת העולמית, מאז שהתפרסם לראשונה. סקר על השכלה גבוהה שהתפרסם על ידי [[האקונומיסט]] ציין לטובה את הדירוג כ"דירוג השנתי המצוטט במידה הרבה ביותר של אוניברסיטאות מחקר בעולם."{{הערה|1=[http://www.economist.com/displaystory.cfm?story_id=4339960 The brains business]. The Economist, September 8, 2005|שמאל=כן}} במאמר שהתפרסם בירחון לענייני חינוך The Chronicle of Higher Education בשנת 2006 נכתב כי הדירוג "נחשב כדירוג הבינלאומי המשפיע ביותר."{{הערה|1=Bollag, B. International group endorses principles for ranking of higher education institutions. Chronicle of Higher Education, June 1st, 2006|שמאל=כן}}
 
אחד הגורמים התורמים למעמדו ולהשפעתו הרחבה של הדירוג נעוץ בעובדה שקיימת שקיפות בשיטת הדירוג והיא נראית אמינה וללא הטיה הנובעת ממיקום גאוגרפי. נתוני הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם צוטטו בהרחבה ויושמו כנקודת התחלה לזיהוי נקודות חוזק וחולשה במערכת ההשכלה הגבוהה של מדינות שונות, וכן כמנוף לשינוי וליוזמות חדשות במערכת החינוך.
שורה 529:
 
נכון לשנת 2019 הטכניון הוא האוניברסיטה היחידה בישראל שמדורגת בין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בדירוג העולמי. בעבר גם האוניברסיטה העברית הייתה בין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בדירוג זה, אך על פי הערכות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/2991784|הכותב=|כותרת=כתבה משנת 2016 "פרופ' בטכניון על הדירוג העולמי: "לא הופתענו, מתכוונים לעלות עוד"
ההערכות (מצד גורמים באקדמיה) לגבי ירידתה של האונ' העברית הובאו על ידי משה שטיינמץ בסרטון המופיע בכתבה|אתר=|תאריך=}}}}, קשיים כלכליים ותקציביים שנובעים, בין היתר, מפנסיות תקציביות לסגל המבוגר שפרש, הקשה על האוניברסיטה לגייס חברי סגל חדשים מובילים, והשפיע על התדרדרותה בדירוג העולמי.
 
== דירוג אוניברסיטאות ישראליות לפי מקצועות ==
שורה 540:
![[אוניברסיטת תל אביב]]
![[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון]]
![[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר-אילן]]
![[אוניברסיטת חיפה]]
|-