שיעור קומה (ספר) – הבדלי גרסאות

בשל התפיסה כי ספר שיעור קומה הוא בעל אופי אנתרופומורפי השתמשו בו ה[[קראים]] בוויכוחם עם רב [[סעדיה גאון]], והתנגחו בו בעזרת שימוש בציטוטים מתוך החיבור בניסיונם להוכיח כי היהדות הרבנית סוטה מן ה[[רציונליזם|רציונליות]], בתגובה רס"ג פקפק ביחוס הספר לרבי עקיבא ורבי ישמעאל, אך טען שגם אם יתברר שהספר נכתב על ידם ואינו זיוף, אפשר לפרש את דבריו כמוסבים על האור הנברא המתגלה לנביאים בחזיונות, ולא לה' עצמו, כך שלא יובילו להגשמה. ה[[אבן עזרא|ראב"ע]] מקבל את סמכותו של הספר אך טוען שאין להבינו כפשטו, אלא יש להבין את תיאורי הגוף שבו כביטוי סמלי של חלקי הקוסמוס.{{הערה|יסוד מורא וסוד תורה א',ט' וכן י"ב, ג' ובנוסף בפירושו לתורה בפירוש הארוך לשמות ל"ג, כ"א. לפרטים ניתן לעיין במהדורה המדעית של "יסוד מורא" שיצאה לאור בהוצאת בר-אילן בהערה בעמוד 87.}} ה[[רמב"ם]], שהיהשמזוהה חסיד שלעם [[הרמב"ם ורציונליזם|השיטה הרציונלית]], נטה בתחילה לקבל את הספר כמשל{{הערה|בהקדמה לפירוש המשנה לפרק חלק בתחילה התייחס לספר זה כמשל כמו דברי הנביאים, אך במהדורה מאוחרת יותר מחק התייחסות זאת. ראה בהקדמת פרק חלק, העיקר השביעי (מהדורת שילת עמוד קמג, והערה 27 שם)}}, אך בהמשך דחה את הספר בתוקף, וב"תשובות הרמב"ם"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1730&st=&pgnum=215 סימן קיז במהדורת בלאו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=410 סימן שעג במהדורת פריימן]. }} אף טען כי החיבור "אינו אלא חיבור אחד הדרשנים בערי [[יהדות אשכנז|אדום]]{{הערה|זיהוי זה אינו תואם לזיהוי המקובל לכתיבת הספר}} [...] השמדת אותו הספר והכרתת זכר ענינו מצווה רבה".{{הערה|תרגום הרב יוסף קאפח, בספר כתבים א, '''שריד מחיבור תימני עתיק בענייני ספר שיעור קומה''' הע' 1, בעמ' 475 - 476.}} [[יש"ר מקנדיאה|היש"ר]] מקנדיאה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44987&st=&pgnum=408 נובלות חוכמה] ייחס ספר זה לר' [[אלעזר מוורמייזא]] זיהוי שמתברר כשגוי מאחר שהחיבור מוזכר כבר אצל [[רב האי גאון]].